א'שנז
ולא לימשך אחר תענוגים גשמיים ההווים ונפסדים, וכמו"כ יראה רעה דקליפה פן יחסר לחמו כו' להפכה ע"י יראת ה' מלכה"כ ממילא יתבטל יראות רעות, ות"ת ע"י התבוננות לאסתכלא ביקר תפארת גדולתו ית' בביטול כל עולמות עליונים ותחתונים ממילא יתבטל ויפול ת"ת דקליפה הוא הגסות והיש כו', וכן מדת נצח בקדושה כמארז"ל מעשיו מרובין מחכמתו חכמתו מתקיימת כי ע"י סו"מ וע"ט במעשה מ"ע ול"ת שהוא בחי' שוקין וירכין בחי' רגל בנפש נעשה מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה והוא מארז"ל חכמתו מתקיימת כו', והו"ע בשתיים יכסה פניו ובשתיים יכסה רגליו ובשתיים יעופף פי' יכסה פניו כמ"ש במרע"ה ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלקים כי א"א לקבל ולהכיל גילוי אור א"ס כ"א ע"י לבוש התורה וכמ"ש עוטה אור כשלמה שע"י לבוש התורה יוכל לקבל גילוי אור א"ס וכמ"ש במ"א על מארז"ל אם אתה מבקש לראות פני השכינה עסוק בתורה כו' ובשתיים יכסה הוא בחי' תושב"כ ותושבע"פ, ובשתיים יכסה רגליו הוא בחי' מעשה המצות עשה ול"ת שנק' רגליו כו', ובשתיים יעופף הוא אהוי"ר כמ"ש בזהר אורייתא בלא דו"ר לא פרחה לעילא והעפיפה לעלות בעליות באור א"ס ב"ה הוא ע"י הגדפין אהוי"ר, ובכללות הן ג' קוין דתורה ועבודה וגמ"ח בחי' עבודה קרבנות ותפלה במקום תמידין הוא בחי' בשתיים יעופף ותורה הוא בחי' בשתיים יכסה פניו וגמ"ח מעשה מצות הוא בחי' ובשתיים יכסה רגליו, ועי"ז ממשיכים ג"פ קדוש הוא המשכת וגילוי אור א"ס בג' קוין דתורה ועבודה וגמ"ח.
ד) וזהו שוקיו עמודי שש פי' שוקיו ל' תשוקה והוא תשוקת השרפים וכן כנס"י שאומרים קדוש הוא עמודי שש הן ששה מדות עליונות לך הוי' הגדולה והגבורה כו' לכן הוא שש כנפיים גם פי' שוקיו ל' ירכין והוא בחי' בשתיים יכסה רגליו כו', ובמד"ר שוקיו זה העוה"ז שנשתוקק הקב"ה לברוא אותו. והענין כי בלך ה' הגדולה יש שני פי' הא' דהגדולה והגבורה בטלים לגבי מהו"ע ית' ופי' השני דאדרבא לך ה' הגדולה שמתלבש בע"ס וכמארז"ל הגדולה זו מע"ב והגבורה יצי"מ ותפארת מ"ת כי בגלותא אסתלק לעילא לעילא וע"י הסתלקות השכינה נעשה למטה העלם והסתר ונתאוה הקב"ה שיהי' לו דירה בתחתונים והיינו ע"י תורה ומצות ממשיכים ג"כ גילוי אלקות ויחוד העליון וז"ש מיוסדים על אדני פז, ופי' במד"ר דהיינו פרשיות התורה ופז הוא גימט' מ"ב ומ"ה והיינו העלאה והמשכה. והנה כ"ז הוא בחי' יצי"מ ומ"ב מסעות שבכל יום בק"ש כי א"א להגיע לבחי' יחוד העליון הוי' אלקינו הוי' אחד הוא בחי' התחברות מי אלה שיהי' גילוי אלקות בעולמות כ"א ע"י מ"ב מסעות מן ואהבת עד ובשעריך מ"ב תיבין הוא בחי' שם מ"ב שהוא בחי' התהפכות המדות כולן בבחי' ביטול לאור א"ס ב"ה, וכמו"כ יובן למעלה ענין יצי"מ ומ"ב מסעות הוא בחי' עליות המדות עליונות לך הוי' הגדולה כו' עד בחי' ירדן יריחו כו' ריח הוא בחי' מקיפים דאור א"ס למעלה מבחי' כלים המגבילים כו'. וזהו אלה מסעי בנ"י אשר יצאו מאמ"צ ולכאורה יצי"מ הי' הנסיעה הראשונה שיצאו ממצרים לסוכות ומשמעות הכתוב מסעי
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.