א'שנו

לבריאה כו', כמו"כ בכל מדה וספי' בחי' המל' שבה הוא גילוי המדה ובאמת הגילוי וההשפעה למטה לזולתו הוא ירידה ובחי' יש כו', לכן נאמר במרע"ה כבד פה וכבד לשון כו' כי רוח האדם בחי' מה לעלות למעלה בעליות וביטול באור א"ס ב"ה ולא לירד ולהשפיע למטה כמ"ש במ"א, לכן ענין המסעות הן הכל בחי' עליות באור א"ס ב"ה עד ירדן יריחו כו' בחי' ריח מקיפים דאור א"ס לכן לא נצרך הי' בחי' המל' שבכל מדה וספי' שהוא להיפוך גילוי השפעה למטה כ"א עצמות המדות שהן ששה ולכן הי' מ"ב מסעות ז' מדות כל א' כלול מו', משא"כ בספה"ע שעורה מאכל בהמה ושעורה שעור ה' בחי' מל' שמאיר ונמשך בשיעורים וגבולים להיות למאכל ולמזון לנשמות ומלאכים דבי"ע שנק' בהמה פני ארי' פני שור כו' וכידוע בפי' הכוונה היום יום אחד לעומר שהוא המשכת אלקות למטה לברר בירורי נוגה דבי"ע וכל השפעה וגילוי למטה הוא דוקא ע"י בחי' מל', ולכן בספה"ע סופרים מ"ט יום היינו בחי' ז' מדות כל א' כלול מז' מדות עם בחי' המל' שבכל ספי' ומדה ג"כ. ועד"ז יובן ההפרש מה שבשרפים הוא שש כנפיים כי עבודתם בעליות ממטה למעלה ואומרים קדוש קדש ו' שהוא"ו הוא ששה מדות עליונות בטלים במקורן בקדש עליון כמ"ש לך הוי' הגדולה והגבורה כו' לכן אצלם שש כנפיים משא"כ חיות ואופנים עבודתם להמשיך המשכת וגילוי אלקות למטה ואומרים ברוך כו' לכן אצלם ארבע כנפיים כמ"ש ונהר יוצא מעדן כו' והי' לארבעה ראשים הן ד' מחנות שכינה כי ראשית הגילוי והשפעת אלקות למטה מתחלק לד' מחנות שכינה שבמרכבה ומהן נמשך ומתחלק אח"כ לרבבות מלאכים ונשמות, וע"י הד' כנפיים שבחיות ואופנים נמשך שלא להיות ומשם יפרד כו' כ"א שיהי' ברוך כו' ממקומו בחי' גילוי אלקות.

ג) ועתה יובן ג"כ ענין יצי"מ ומ"ב מסעות בכל יום בק"ש. כי הכוונה והתבוננות בפסוק ראשון דק"ש הוי' אלקינו הוא יחוד חו"ב הוי' אחד הוא יחוד זו"נ, פי' חו"ב הוא אור א"ס הסוכ"ע שמאיר בח"ע והוא בחי' מי, ופי' זו"נ הוא אור א"ס בחי' ממכ"ע שמאיר במדות ודיבור והוא בחי' אלה מקור התהוות העולמות שהוא פי' אחד בשמים ובארץ וד' רוחות העולם, והכוונה כפי' רש"י מה שעכשיו הוי' אלקינו יהי' לעתיד הוי' אחד פי' שיהי' התגלות סוכ"ע בממכ"ע ויהי' גילוי אלקות בעולמות והוא התחברות מי אלה. אך א"א להגיע ולהמשיך בחי' הגילוי סוכ"ע בממכ"ע מי אלה כ"א ע"י מ"ב מסעות והוא מן ואהבת עד ובשעריך יש מ"ב תיבין שם מ"ב ז' מדות כל א' כלולה מן וא"ו מדות והו"ע התהפכות המדות כולם בבטול לאלקות, והו"ע יצי"מ לצאת מכל המצרים המגבילים ומסתירים על נה"א כי זה לעו"ז עשה אלקים וכשם שיש מדות דקדושה כך יש מדות דקליפה והו"ע ז' פרות וז' שבלים הטובות וז' פרות וז' שבלים הרעות והוא בחי' אלה דקליפה כמ"ש אלה אלהיך ישראל כו', והאהבה רעה דקליפה שנמשך אחר תאוות ותענוגים גשמיים להפכה בביטול לאלקות הוא ע"י אהבה דקדושה לאהבה את ה' כי הוא חייך ובחרת בחיים כו' חיים נצחיים