א'שנה

שכל השתלשלות העולמות עליונים ותחתונים נבראו מאין ליש והם בטלים במציאות באור א"ס ב"ה, ויש לומר שפי' שמע ישראל ר"ת של אותיות שמע הוא שאו מרום עיניכם, ועי"ז ממשיכים היחוד והתחברות בחי' מי אור א"ס הסוכ"ע בבחי' אלה מדות עליונות ממכ"ע והוא התחברות אור א"ס בהעולמות, אך מצרים מיצר ים הוא להיפוך כי ב' אותיות ים הוא ב' אותיות אחרונים דשם אלקים שמהן נמשך מ"ח צירופים אחרונים דשם אלקים אדמת בני חם כו' המעלימים ומסתירים ביותר, כי הנה יש ק"כ צירופי אלקים וע"ב צירופים הראשונים מהם נמשך בחי' חסד וזכות כי יש סנהדרין שלמעלה ג"כ שיושבים בהיכל הזכות כי אלקים לשון דיינים ג"כ כמ"ש אלקים לא תקלל, ומע"ב צירופים ראשונים נמשך בחי' חסד אבל ממ"ח צירופים אחרונים יוכל להיות יניקת חיצונים ודינים קשים, ובנפש מצרים מצר מי הוא מצר הגרון המפסיק בין המוחין שבראש למדות שבלב הגם שבשכלו ותבונתו מתבונן ומשיג גדולת הבורא גדול הוי' ומהולל כו' כנ"ל אבל אינם באים לגילוי למדות שבלב והם בתקפם כתולדתם להתאוות תאוה כו' והוא מיצר הגרון המפסיק בין בחי' מי דבינה לבחי' מדות שנק' אלה כנ"ל כמ"ש במ"א, לכן כדי לבא מבחי' מצרים לא"י ארץ טובה ורחבה שהוא בחי' גדול הוי' בעיר אלקינו צ"ל מ"ב מסעות הוא בחי' התהפכות המדות. וי"ל למה במסעות מ"ב הוא בחי' ז' מדות כ"א כלול מן ו' ובספה"ע סופרים מ"ט יום ז' מדות כ"א כלול מז', אך יובן מההפרש שבין שרפים לאופנים שבשרפים נאמר שש כנפים לאחד ובאופנים נאמר ארבע כנפיים לאחת והענין כמארז"ל כל מה שראה יחזקאל ראה ישעי' אלא ישעי' כבן כרך שראה את המלך כו' ויחזקאל כבן כפר כו' כי השרפים אומרים קדוש הוי' כו' כי התפשטות גדולתו להוות רבבות עולמות אין קץ מאין ליש הוא בחי' גדול הוי' בעיר אלקינו הוא בא בגילוי השגה בשרפים כי הם כבן כרך הוא בחי' עיר אלקינו ששם מאיר בגילוי גדול הוי', ולכן אומרים מלא כה"כ שבא אצלם זה בהשגה, אבל מפני שמשיגים שמקור התהוות העולמות הוא הארה בעלמא ביו"ד נברא עוה"ב ובה' נברא עוה"ז שתי אותיות בלבד, אבל מהו"ע ית' קדוש ומובדל ואין ערוך אליו העולמות והנבראים כלל לכן כל תשוקתם וחפצם ליכלל בביטול בקדוש במהות ועצמות א"ס ב"ה, ולכן נאמר שרפים עומדים ממעל לו פי' לו הן ו' מדות עליונות ופ"ו גימט' ל"ו בחי' אלה כנ"ל ומפני שתשוקתם וחפצם ליכלל בביטול למהו"ע ית' שמלעלה מבחי' מדות עליונות מקור התהוות העולמות לכן נאמר ממעל לו, אבל האופנים הן כבן כפר כו' הם ביצי' ועשיי' ששם אינו מאיר בגילוי בחי' גדול הוי' בעיר אלקינו לכן אומרים ברוך כי"מ פי' בקשתם שיהי' גילוי כבוד הוי' והמשכת גילוי אלקות למטה. וענין ההפרש בין שש כנפיים לד' כנפיים יובן מענין המסעות שהיו מ"ב היינו ז' מדות שכל א' כלול מו', ואין חושבין מדה הז' שבכל ספי' בחי' מל', והטעם לזה כי בחי' המל' שבכל מדה הוא גילוי המדה כמו גילוי האהבה כו' כמו שכללות בנין פרצוף המל' בפ"ע הוא גילוי דבר ה' בעולמות שהגילוי לזולתו הוא ע"י הדבור ולכן מבחי' מל' שבעליון נעשה כתר לתחתון מל' דאצי' כתר

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.