א'שמג

הם מוחין דאימא יאכל פריה הם מוחין דאבא, א"כ המל' בקבלתה ממוחין דאימא נק' תאנה. עוד כ' המא"א שגם בינה נק' תאנה לכן נא' נוצר תאנה על יהושע ששימש את משה כי משה זכה לבינה, ולכן מט"ט נק' ג"כ שומר אדוניו כנ"ל. ואפשר לבאר כי תאנה הוא מלשון תואנה הוא מבקש בשופטים סי' י"ד שהוא ע"ד עלילה והוא כענין ערמה ומרמה, ועם היותו רע כמ"ש והנחש הי' ערום אך יש ג"כ ערמה טוב כמ"ש כל ערום יעשה בדעת משלי סי' י"ג ט"ז וכן נאמר ריש משלי לדעת חכ' כו' לתת לפתאים ערמה ובילקוט ריש משלי אמר שלמה אני הייתי פתי ונתן בי הקב"ה ערמה כו' מן כמה שנים אדם צ"ל בו ערמה מבן עשרים שנה ובמשלי סי' י"ד ח' חכמת ערום הבין דרכו ופרש"י מי שהוא חכם הבין דרכו לפלס אורחותיו, וא"כ י"ל דבחי' זו בקדושה היא בחי' העליונה שבחכמה ולכן אמר המדרש מבן עשרים שנה כי אז זמן המשכת מוחין דאבא בנפש כמ"ש בע"ח שכ"ד בענין מארז"ל ולמכור בנכסי אביו עד שיהי' בן עשרים, ועד"ז איתא בזהר באדרא דנשא קמ"ד ע"א ע"פ אני חכ' שכנתי ערמה, א"ת שכנתי אלא שכינתי כו' הה"ד ה' בחכ' יסד ארץ כו' ודא חכמה סתימאה, נמצא שרש הערמה מבחי' החכ' העליונה ולכן אין הערמה מושג לזולתו, ושרש ענין ערמה זו דקדושה היא ע"ד עם עקש תתפל והוא כי והנחש הי' ערום וצריך להתנהג עמו ג"כ בערמה, וכמו הנהגת אסתר עם המן, ועד"ז צותה רבקה ליעקב בענין לקיחת הברכות, ועמ"ש סד"ה ראה ריח בני שהברכות היו המשכות מבחי' שלמעלה מהדעת ע"כ בא אחיך במרמה כו' וכמ"ש בד"ה מה טובו בענין ויעקבני זה פעמים כו', ועד"ז הוא ענין שעיר המשתלח, ע' בפ' אמור ד"ק סע"א עד דנטיל עיטא כו' ובפ' וישלח דקס"ו ע"ב ויותר חכמה ועקימו עביד בדא מכל מה דעביד כו' ע"ש, והנה בחי' זו עיקרה תושבע"פ ששרשה מח"ע שנק' אבא יסד ברתא ועיקרה סייגים וגדרים לבלתי יוכל הרע להתערב כלל וזהו ע"ד אני חכמה שכנתי ערמה, וזהו שאמרו פ"ה דעירובין וברבו' פ' נשא שנמשלו ד"ת לתאנה, וקאי על תושבע"פ ובמ"א נת' דתושבע"פ נק' אילנא דטו"ר וכמו"כ בתאנה והיינו שמברר עה"ד טו"ר, ומ"ש תאנה מלשון תואנה ועלילה יש להעיר מענין נורא עלילה על בנ"א וזהו ענין תאנים הטובות, אך לעו"ז בחי' ערמה דנחש זהו ענין תאנים הרעות. והנה שייכות ב' דודים הנ"ל לבחי' הדודאים שהם מט"ט וסנדל היינו כי מט"ט הוא ביצירה וסנדל בעשיי' ובעשיי' רובו רע כמ"ש אף עשיתיו וכמ"ש האריז"ל גבי כנגד ארבעה בנים דברה תורה דרשע הוא בעשייה, גם עבד כנעני ועבד עברי הן בעשייה ויצירה וכמ"ש מזה ע"פ וכי ימכור איש את בתו כו' ובפסוק כפיו מדוד תעבורנה היינו מבחי' עבדות, נמצא הדוד הא' של תאנים הטובות זהו בחי' עבד עברי מט"ט דיצי' וע' מזה פ' תצא דרע"ח א' ובפי' הרמ"ז שם ועמ"ש ע"פ כי תקנה עבד עברי כו', והדוד הא' של תאנים הרעות הוא בחי' סנדל דעשי' אשר תאנים הרעות הם עבד כנעני שרובם רשעים כו' עבדא בהפקירא ניחא לי' פריקות עול, ועכ"ז רשעים מלאים חרטות וכשיבאו לבחי' תשובה סנדל קושר כתרים גם מתפילתם וזהו הדודאים נתנו ריח, ועמ"ש במ"א בענין רוכב על כרוב קל שלו שהוא מט"ט כו'.