א'של

מסותרת בחי' נפשי אויתיך שההסתר הוא מחמת תענוג תמידי ומחמת המנגד יהי' הגילוי וכמ"כ גילוי אהבת הבן כו' כשמתרחק כו' לכן צריך להתבונן איך שאנחנו בנים למקום ונתרחקו כו' ויש בן שיש לו מס"נ כו'.

ג) וזהו ענין איכה תרעה כו' כי הנה ע"י גילוי האהבה זו בישראל בחי' אהבת הבן אל האב הנה ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים לאביהם דוקא דהיינו ע"י שהם בחי' בנים כו' וזהו איכה תרעה שכנס"י נק' רעיתי פרנסתי וקוב"ה נק' רועה ישראל כמארז"ל ישראל מפרנסין כו' וא"כ הגידה והמשיכה לי אה' זו דאל"כ איכה תרעה כו' ופי' ענין פרנסתי כו' הוא כמ"ש אכלתי יערי עם דבשי ופי' בזוהר שהוא ברכות ק"ש וק"ש. כי הנה אהבת הבן אל האב אף שהבן אינו מקבל תענוג ונחת רק שהוא צועק אל אביו שיקרב אותו אליו אעפ"כ האב מקבל תענוג מזה וכל מה שהבן צועק יותר האב מקבל תענוג יותר כמו"כ יובן ענין דבשי זו ק"ש שהשי"ת מקבל תענוג מצעקת ישראל שנק' בנים באמרם שמע ישראל הוי' אלקינו כולא חד ממש אלקינו שהוא כחינו וחיותינו מחמת היותינו בנים למקום כו' ואף שהבן אינו מרגיש תענוג רק שצועק שתשוב נפשו אליו אף שאין נפשו מרגשת כלל שבחי' ניצוץ אלקות שבתוכו מעוטף ומלובש ברצונות אחרים ולכן אין האה' ברשפי אש כי החמימות מרצונות עוה"ז מקררים אותו (וכנ"ל אות ב' שאהבת הבן אינו ברשפי אש וכנז' ג"כ בלק"א ס"פ מ"ד איך שיש יתרון מעלה לבחי' אהבה ברשפי אש על אהבת נפשי אויתיך וברא דאשתדל כו' כאשר אינן ברשפי אש כו' כמעלת הזהב על הכסף כו' ע"ש), וזהו זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך כו' פי' שהוא דרך התחלת העבודה לעורר האה' בבחי' אהבת הבן כו', וזהו"ע נעוריך וגם נק' אהבת כלולותיך שהוא בחי' כלה ולא בחי' אשה וכמשי"ת לקמן דבחי' אשה היינו כשמקבלת הטפה בפנימיותה והוא כשנקלט גילוי אלקות בתוך תוכו ממש בפנימיות הלב להיות בכל לבי דרשתיך כו' משא"כ בחי' כלה הוא מרחוק עדיין, וזהו לכתך אחרי במדבר שהוא עדיין בבחי' אחוריי' ולא בבחי' פנימיות הלב ממש, וזהו ג"כ במדבר פי' אף שהוא עדיין בבחי' מדבר ושממה ארץ ציה כו', וגם מדבר הוא ל' דבור שמדבר דברים גשמיים ומ"ם פתוחה מורה שמזה בא לו מח"ז בתפלה כו' משא"כ בחי' אשה כדלקמן שנקלט בו אור התורה ואין בו בחי' דברים בטלים ומחשבות זרות כו', וזהו משכני אחריך נרוצה כי ידע אינש בנפשי' כאו"א שהנה"א שלו הוא מוטבע בחשך משכא דחויא שמכסה ומסתיר על אור הקדושה ואין חבוש מתיר א"ע וזהו שמבקש משכני שאתה תמשיך אותי מגלותי ואז אחריך נרוצה.

ואמר אח"כ איכה תרביץ בצהרים פי' כי חום השמש מתגבר בצהרים והו"ע החמימות מרצונות אחרים המקררי' רצון הנה"א כנ"ל שע"כ מבקש הגידה לי שאהבה נפשי כו', וזהו שלמה אהי' כעוטי' על עדרי חבריך. הנה עוטי' הוא ל' בושה וגם ל' מעוטף ומלובש כמו עוטה אור כשלמה והוא עוטה מעיל (בשמואל א' כ"ח) ועל שפם יעטה (ויקרא י"ג מ"ה)