א'שכח
שלשה גאולות הן, גאולה ראשונה בחי' חסד בזכות אברהם גאולה שני' בזכות יצחק ולכן לא היתה גאולה שלימה (כי יצחק בחי' דין כנודע) גאולה שלישית בזכות יעקב שהוא בחי' מדת אמת כדכ' תתן אמת ליעקב ולכן היא גאולה אמיתית ושמחה שאין אחריה עוד תוגה וצער ח"ו. והנה התו' נק' אמת כמ"ש תורת אמת היתה בפיהו וכ' קרוב הוי' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת ואין אמת אלא תורה ולכן ארז"ל אין הגליות מתכנשות אלא בזכות המשניות שנאמר גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם שלפי שגאולה זו הוא מבחי' אמת מדתו של יעקב לכך הוא דוקא בזכות המשניות שהתורה נק' אמת כנ"ל. ולהבין למה דוקא מדת יעקב הוא שנק' אמת וכי בחי' אהבה ויראה שהם מדות ומדריגות אברהם ויצחק אינם אמת ח"ו. גם מהו מדת יעקב באדם.
(נת' ענין ואשה בזקף גדול מורה בחי' מל' ששרשה גבוה כי אבא יסד ברתא, וענין ביום ההוא תקראי לי אישי לפי שיהי' הגאולה מבחי' אמת מדתו של יעקב).
ב) ויובן ע"פ מ"ש הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה כו' פי' נפשי הוא ניצוץ אלקות שבכאו"א שיש בו בחי' אהבה לדבקה בו אף שאינו מרגיש כלל זהו מחמת שהנפש היא בבחי' גלות אצלו בתוך הגוף ונה"ב וכמארז"ל גלו לאדום שכינה עמהם שמחמת גלות זה האהבה היא מוסתרת ואינה בהתגלות אבל מ"מ ישנה ונמצאת בכאו"א והוא בחי' אהבה הטבעית בחי' אהבת הבן אל האב (שאוהבו בטבע מפני שנלקח ממנו וכך הוא ענין בחי' אהבה זו כנז' בלק"א פמ"ד כי הוא אבינו האמיתי ומקור חיינו כו') והנה אהבת הבן אל האב אינה ברשפי אש כי ברא כרעא דאבוה הוא שהוא דבר בפ"ע, וזהו ענין הגידה לי שאהבה נפשי פי' הגידה לי ל' המשכה כמו נהר דינור דנגיד ונפיק כו' וכך הוא בקשת כנס"י שיומשך ויתגלה בה אהבה זו שהיא מסותרת עכשיו בגלות וכמ"ש משכני אחריך נרוצה פי' משכני ע"י אתעדל"ע מלמעלמ"ט ועי"ז אח"כ אחריך נרוצה כו'.
(הגה"ה. ופי' וענין גילוי אה' זה יובן מענין גילוי האה' דבחי' נפשי אויתיך הנז' בלק"א שם ע"ש שב' בחי' אהבות אלו דבחי' נפשי אויתיך ואהבת הבן אל האב שניהם הם בחי' אה' המסותרת, דהנה בכל אדם יש ב' בחי' חיים ותענוג התענוג הוא ממה שחוץ לגופו דהיינו מכל מאכל אשר יאכל או איזה דבר חכ' שמשיג מה שלא הי' מושג עד הנה משא"כ החיים אשר בקרבו הוא חיותו וקיומו העצמי ואינו מרגיש תענוג ממנו, אבל באמת הנה בחי' החיים גדלה וגבהה מעלתה מבחי' התענוג כי בלתי החיים לא הי' יכול להשיג שום תענוג שהרי החיים הוא חיות כל הדברים הנמצאים בעולם אחר התהוותן מאין ליש וחיותם וקיומם בעולם הוא הגורם להיות מתענג מהם וגם בלתי החיות שלו לא הי' יכול לקבל תענוג, וגם נראה בחוש שתענוג החיים הוא גדול משאר כל התענוגי' דהנה זה כל
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.