א'שכז

ואשה כי תדור נדר לה'

בס"ד פ' מטות, התקפחי"ת.

ואשה כי תדור נדר לה' כו' בנעוריה כו'. ואשה היא כנס"י שהיא מקור כל נש"י לכן טעמו זקף גדול שזה מורה שבחי' ואשה הנזכר בכתוב הוא מקום ומדריגה גבוה מאוד (וכדפי' בזח"ג דקצ"א ע"ב ע"פ וה' הולך לפניהם יומם כו' זקיף טעמא לעילא, והיינו לפי שהי' אז עליי' כנס"י שהיא המל' שהיתה עד עתה עמם בגלות מצרים כמארז"ל גלו למצרים שכינה עמהם ועכשיו בצאתם ממצרים אזלת בזקיפו דרישא בבחי' עלי' היפוך מענין קלני מראשי כו' נמצא זקף גדול מורה על עליי' המל' וע"ש שהוא הפסק ענין וכמ"ש ג"כ במ"א בענין ופניהם וכנפיהם דיחזקאל כנז' בסידור שער השבועות ע"ש), והיינו כמארז"ל ישראל עלו במחשבה וכתיב הוי' בחכ' יסד ארץ אבא יסד ברתא ולכן נק' כנס"י אשה כדכ' ביום ההוא תקראי לי אישי וצ"ל למה דוקא ביום ההוא ולא עכשיו (דהא גם עכשיו נק' אשה כנ"ל בפי' ואשה כי תדור נדר כו', וא"כ למה דוקא לע"ל תקראי לי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי ומהו מעלת בחי' אישי יותר מבחי' בעלי), דהנה