א'שכב

בתורה כלל, והנה ארז"ל איש כי ידור נדר כו' עד שידור בדבר הנדור כגון שיאמר הרי עלי בשר זה או ככר זה כעולה או שיאמר קונם כו' שקונם הוא לשון קרבן משא"כ כשמתפיס בדבר האסור כגון שאמר הרי עלי כבשר חזיר אינו כלום והטעם שהרי הבשר או הככר הוא היתר ואינו בשר חזיר ולפ"ז י"ל למה כשאמר כעולה ושלמים מתפיס הרי הככר והבשר אינו עולה ושלמים, וגם י"ל גוף הדבר איך ע"י דבור האדם שאומר הרי עלי כעולה יאסר הככר והבשר כעולה שהנדרים חמורים מאד ובאמת היתר הוא. גם י"ל בקרבנות כשהי' מביא חטאת או עולה הי' צ"ל בדבור להקדישו בפה הרי זו חטאת או הרי זו עולה, ולכאורה המכוון מהקרבן להקריב על המזבח ולמה צריך לו לומר בדבור קודם ה"ז חטאת, גם י"ל גוף ענין הקרבנות אם האדם חטא לכאורה הי' צריך לתקן חטאיו ע"י סיגופים ותשובה ומהו השייכות כשמקריב בהמה מתכפר חטאיו של האדם. אך הנה כתיב אחור וקדם צרתני וארז"ל אחור למע"ב שביום ג' תדשא הארץ דשא כו' ואח"כ תוצא הארץ נפש חי' בהמה ורמש כו' ולבסוף נברא האדם וארז"ל אפילו יתוש שהיא ברי' קלה ופחותה מכניס ואינו מוציא קדמך, וקדם למע"ב שהאדם הוא מובחר הנבראים שיש לו נפש המשכלת והמדברת וכמארז"ל חביב אדם שנברא בצלם אלקים כו' והולך בקומה זקופה מעלה ומטה ראש ורגל משא"כ בבהמה ראשה וגופה שוין בקומה. והענין כי אנו רואים שהאדם מקבל חיות מדצ"ח וכמו שא' ר"נ עד דלא אכילנא בשרא דתורא לא צלילנא דעתאי, ודצ"ח א"צ להאדם כלל, ולמה לא נברא האדם שלא יצטרך למזון וכמו שיהי' בעוה"ב כמארז"ל עוה"ב אין בו לא אכילה כו' וכמו משרע"ה כשהי' בהר לחם לא אכל כו' ובאליהו כתיב ג"כ וילך בכח אכילה ההיא מ' יום כו', והגם שכתיב לא על הלחם לבדו יחי' האדם כי על כל מוצא פי הוי' כו' והפי' שמוצא פי הוי' שמלובש ומחי' את הלחם הוא המחי' את האדם אך באדם יש ג"כ מוצא פי הוי' כמ"ש נעשה אדם בצלמינו כו'. אך הענין ידוע שיש עולם התהו כמ"ש והארץ היתה תהו כו' ועולם התיקון שהוא בחי' אדם והוא מ"ש ועל דמות הכסא כמראה אדם כו' ועולם התהו למעלה מעולם התיקון כמ"ש ואלה המלכים אשר מלכו כו' לפני מלך מלך לבנ"י כו' והוא בחי' ז' מלכין קדמאין דתהו שהי' בהן שבה"כ ונפלו למטה בבי"ע, ובגמ' ובמדרש יש ג"כ רמז ע"ז כמארז"ל ע"פ דבר צוה לאלף דור שקאי על התורה שניתנה לכ"ו דורות אלא אלף דור עלו במח' להבראות ותתקע"ד דורות נימוחו, ואיך שייך דורות קודם בריאת העולם אלא הפי' שנבראו ברוחניות נשמות ומלאכים ולא נתקיימו לבא ולהבראות בגשמיות שזהו פי' נימוחו וכמארז"ל בורא עולמות ומחריבן דין הניין לי ודין לא הניין לי כו' והיינו בחי' עולם התהו שהי' בהן שבה"כ ונפלו למטה בבי"ע, וענין שבה"כ יובן כמו שבמרכבה עליונה פני ארי' אל הימין הוא למעלה במדריגה מפני שור שבשמאל ולמטה ארי' הוא חי' טמאה ושור בהמה טהורה וראוי להקריב על המזבח שההבדל רב ביניהן כמ"ש והבדלתי לכם בין הטמא לטהור כו' אך הענין היא הנותנת מפני שפני ארי' בשרשו למעלה במדריגה כשירד ונפל למטה נפל בתחתית המדריגה ברע בג'