א'שיח

מבחי' שרש המוחין דז"א והוא מבחי' יסוד אבא ולכך כתיב במשה ותרא אותו כי טוב הוא והיינו בחי' ראי' דחכ' כמארז"ל איזהו חכם הרואה את הנולד כו' לפי שלא מסתיר לפניו כלל כל בחי' התלבשות והשתל' מעילה לעילה להיותו מקור הראשון ע"כ רואה הוא את הנולד יש מאין למטה כמו למעלה ממש בלתי חילוק מדריגות כלל משא"כ בבחי' המוחי' שבאים בהתלבשות במדות דאצי' (הג"ה. עמ"ש בהג"ה סעיף זה במ"ש על הזוהר בלק קפ"ז ובמ"ש בשם המא"א שמוחי אימא נק' דמות לגבי מוחי אבא, עכ"ה) ומשם ירד ונתלבש עוד כו' שם יש חילוק מדריגות, וכל שהורד האור יותר למטה בהתלבשות יותר הוא מסתיר ומפריד כו' ולכך כל נביא לפום שעו"ד במס"נ והפשטת הגשמיות כך ראה והשיג והיינו כמו יחזקאל ביצירה וישעי' בבריאה וכולם רק בבחי' נו"ה אלא דיחזקאל בנו"ה דיצירה וישעי' בנו"ה דבריאה לפי ששרש כולם רק מבחי' נו"ה דז"א דאצי' אבל במשה כתיב לא כן עבדי משה פה אל פה אדבר בו כו' פי' בבחי' התגלות עצמות אור החכמה שבה שורה אא"ס בלתי התלבשות בדמות ומראה כו' והיינו בבחי' יסוד אבא שנק' זה הדבר, ולזה הטעם לא הי' משה צריך להפשטת הגשמיות בשעה שנתנבא כמ"ש בזוהר ע"פ ושב אל המחנה שמיד שנתנבא שב אל המחנה לדבר צרכי צבור בלתי שינוי נראה כלל כו' (הג"ה. וכענין זה נת' במ"א ההפרש בין יוסף ובין אחיו השבטים שהם היו מבי"ע וכדי שיהיו מרכבה בחרו להם דבר שלא יטרידם לכן היו רועי צאן אבל יוסף שהי' מאצי' לכך גם שהי' מלך במצרים לא הי' זה מפסיקו כלל מהביטול התמידי כו'. עכ"ה) לפי שאין בחי' מסתיר לפניו מצד שרשו בבחי' אור אבא ולמטה הוא כמו למעלה בלתי חילוק מדריגה כלל להיות רואה את הנולד בבחי' ראי' דחכמה כו'. וזהו וידבר משה אל ראשי המטות משה הוא בחי' אור אבא ומשם נמשך אל ראשי המטות שהוא בחי' מוחי' דז"א שמתלבשים ובאים בנו"ה לכל הנביאים להתנבאות בכה, אבל משה המשיך בראשי המטות להיות גם הם בבחי' ראי' דחכמה ולהיות גם הם מתנבאים בבחי' זה כנ"ל וזהו לאמר זה הדבר דהיינו כמו שהוא בעצם בלתי התלבשות כלל כנ"ל (הג"ה. והנה מבואר לעיל סוף אות ג' שענין נדרים לאסור דבר המותר שזהו"ע פרישות וחסידות וחסידה נק' שכינתא עלאה בינה שהוא בחי' למס"נ באחד שלמעלה מבחי' ובכל נפשך ביטול היש כמ"ש בד"ה שה"ש וכתיב חסידה ברושים ביתה ופי' בזוהר ויצא דקס"ג ע"א דר"ל בראשים ביתה ופי' בזהרי חמה כי המל' המרכבה שלה הם ההיכלות דבריאה שנק' מרכבתא תתאה אבל הבינה מרכבה שלה הם חג"ת דאצי' הנק' ראשים ולפמש"כ בפי' ראשי המטות שהם המוחי' של המדות דאצי' בבחי' זו היא ביתה, וזהו שבפ' נדרים נאמר וידבר משה אל ראשי המטות שהמשיך להם בחי' זו דחסידה בראשים ביתה כו'.

קיצור. ענין זה הדבר, ענין שהנביאים נתנבאו בכה מל' נק' כ"ה ע"ש דמות וע"ש כ"ח, משה בזה יחו"ע וגם בשרש הנבואה נבואת כל הנביאים שרשה ממוחי' דז"א ומשה מבחי' חכמה והמשיך בראשי המטות גם בחי' זה.