א'שטו

של שבעים ואחת שנאמר אספה לי שבעים איש מזקני ישראל ומשה על גביהם הרי ע' וא' וכ"פ הרמב"ם פ"א מה' סנהדרין דין ג' וזהו הא' שע"ג הע' זהו הנק' מופלא שבסנהדרין וכמ"ש בשה"ש רבה ע"פ אל יחסר המזג אל תחסר מסנהדרין מופלא שלהם כו', ובפרד"ס ערך סנהדרין פי' סנהדרי גדולה הוא בבינה שנמשכה בז' ספי' כ"א כלול מיו"ד ומשה הוא הדעת שהוא ע"ג ז' ספירות הנ"ל, לפ"ז נראה כי משה מיסוד אבא שהוא ע"ג סנהדרי גדולה אשר מבינה כו' ולכן נק' מופלא כי יסוד אבא נק' פלא כמש"ל וע' מזה ג"כ בהרמ"ז ס"פ שופטים ובזהר ויקרא ד"כ ע"א כ' כי משה בחי' ת"ת וזהו"ע המזג שהוא ממזג בין חו"ג כו' ע"י שעולה עד הכתר וממשיך משם תוס' אור מבחי' דלאו מכל אינון מדות איהו כלל ועי"ז עושה שלום בין המדות ולכן נק' ג"כ מופלא שממשיך מבחי' כתר הנק' במופלא ממך כו', גם כמ"ש לעיל סעיף ד' דגבי הע' זקנים נאמר ואצלתי מן הרוח כו' ויאצל כו' ומבואר בכמה מקומות שעד"ז הנמשל בענין האצי' ע"ס מן המאציל שהוא רק הפרשת הארה כו' א"כ הרי זה בא ללמד ונמצא למד שכמו"כ ענין ע' זקנים לגבי המופלא שבסנהדרין שהוא ענין משה כמו ע"ד אצי' לגבי המקור ואף שאין הענין שוה ממש כי למעלה אין ערוך כו' מ"מ עכ"פ דוגמא הוא לגודל מעלת בחי' המופלא שבסנהדרין על הע' זקנים וא"כ היינו שבחי' מופלא זהו כענין הכתר לגבי ע"ס אשר ראשיתן היא החכ' כו', ועמ"ש בת"א סד"ה משה ידבר שלכן נק' הת"ח הראש ישיבה ג"כ בשם משה ע"ד משה שפיר קאמרת כו' לפי שנק' תלמיד חכם שמקבל מבחי' חכ', ופי' משה ידבר שממשיך כח הדבור שיהי' דבר ה' זו הלכה כי הדבור שרשו מחכמה מבחי' פלא כו' ועי"ז והאלקים שהוא יחו"ת יעננו כו', ולכן בפ' נדרים שהוא המשכת הכח בהדבור הן בענין הנדר שיהי' הכח בהדיבור להמשיך על הדבר הנדור או"מ באומרו הרי עלי כו' שזה נמשך מבחי' מופלא כנ"ל וכ"ש בהתרת הנדר ע"כ אמר משה אל ראשי המטות כי משה הוא עיקר בחי' מופלא בחי' פלא יסוד אבא כנ"ל הממשיך מהכתר וגם פלא אותיות אל"ף שהוא ראש לכל הכ"ב אותיות כו' וכן עשה"ד מתחיל באל"ף אנכי כו' עכ"ה) ומהו ממשיך בחי' אור החכמה מאור הכתר להיות גם בהם ראי' דחכמה וכמ"ש צמאה לך נפשי מתי אבוא ואראה כו' (הג"ה. כי ע' סנהדרין נק' עינים עיני העדה וכמ"ש ברבות ברות ע"פ עיניך בשדה כו' ולכן היו כמנין עי"ן ומשה על גביהם ע"ד בן פורת עלי עין כו', כי העינים הם חיצוניות החכ' נו"ה דאבא כמ"ש בבה"ז פ' תשא בענין עדות דקידוש החודש ומרע"ה שהי' מעצמות החכמה נק' עלי עין וע"כ ממשיך בהם שיהי' בחי' ראי' ע"ד איזהו חכם הרואה את הנולד מאין ליש, וראיה זו זהו"ע לאמר זה הדבר כדמסיק כי בחי' זה אינו שייך אלא ע"י ראי' וכמ"ש ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה כו' ועמ"ש בלק"ת בד"ה ואתחנן בפי' אעברה נא ואראה את הארץ עכ"ה).

ו) וזהו לאמר זה הדבר פי' ענין זה היינו כי הנה כל הנביאים נתנבאו בכה מוסיף עליהם משה שנתנבא בזה פי' כה הוא בחי' מל' דאצי'