א'חצר

אחורי כו' שבחי' אחוריים דחכמה בחי' נה"י מתלבשים בז"א שהם המדות, ופני לא יראו שאינו נמשך בבחי' התלבשות כ"א סוכ"ע דקמי' כחשיכה כאורה פי' הרוחניות והגשמית שוין ממש דכמו שהרוחניות המשפיע אין להם ערוך לגבי עצמותו ית' גם הגשמיות בערך זה אין להם ערוך כו' ולא שיהיו הרוחניות קרובים יותר שהרי ענין סוכ"ע הוא למעלה מהשתלשלות וא"כ או גם הרוחניות אינו כלום כמו הגשמיות או הגשמיות שוה במעלה להרוחני כו' וכמ"ש קדוש כו' מכה"כ שלאחר כל הקדושות בארץ הגשמי כבודו כמו בעליונים ממש בשוה כו', וגילוי סוכ"ע נמשך ע"י החזרת הפנים מלמטה שהיא בחי' תשובה אשר תשובה הוא ענין החזרת פב"פ נמצא זה נעשה דוקא על ידי ירידת הנשמה בגוף שאזי היא בחי' בעל תשובה שהוא החזרת פנים בפנים משא"כ בעודה למעלה לא הי' שייך בחי' זו כו'.

(קיצור. ענין קדש עצמך במותר לך הוא ענין תשובה החזרת פב"פ וזהו העלי' גילוי פנים העליונים את פניך הוי' אבקש אני הוי' לא שניתי).

והנה ענין תשו"ע בחי' פנים העליונים מלמעלמ"ט הוא ע"י תשובה תתאה מלמטלמ"ע הוא יותר ע"י פי' השני בקדש עצמך דהיינו כשאין בכח ניצוץ האלקי להתמרמר מחשכי עוה"ז כו' ולא יוכל לצעוק עדיין יש עצה אלקית איך לשוב לה' מן חשך המאכל והוא ענין נדרים (כי פי' הראשון בקדש עצמך במותר לך זהו כשיכול להעלות המאכל ע"י שאינו אוכל לתיאבון כ"א לשם שמים ע"ד צדיק אוכל לשובע נפשו אך כשאינו יכול בחי' זו יש פי' שני בקדש עצמך במותר לך והוא ענין נדרים) איש כי ידור נדר לה', פי' להיות כי ידוע ענין הנדר שאומר קונם בשר זה עלי כעולה וכשלמים כאישים כו', והיינו לומר שהעולה כולה קדש לה' ואסורה לזר וכן אימורי השלמים ושאר הקרבנות כמ"כ יהי' בשר זה קדש לה' ומובדל ומופרש הימנו מבלתי אוכל לגשת אל הקדש ולאכלו כו', ונמצא שהגביה הבשר החולין להיות קדוש ומובדל הימנו כו', ובאמת יש להבין איך יוכל לעשות מחול לקודש אע"פ שיאמר כן. הענין הוא כנ"ל ששרש הבשר הוא למעלה הימנו כמ"ש לפני מלוך מלך לבנ"י כו' והיינו שמזכיר שבחו איך שהוא בשרשו הגבה למעלה הימנו עד שנחשב לקדשים לגביו, וכמשארז"ל אפילו יתוש קדמך כי האדם הוא הסוף בהשתל' כידוע, וזהו נדר לה' דוקא פי' שמגביה הדבר הנדור לה' שתולה בדבר הנדור לה' כקרבנות וכיו"ב כנז' בדרז"ל, וזהו לשון הרי עלי כלומר שהוא למעלה ממני והנה במה שמשפיל עצמו כ"כ עד שיתוש קדמו כו' בזאת מגיע למדריג' תשו"ע פב"פ דוקא כנ"ל דהיינו מה שהרוחניות והגשמיות שוין ממש קמי' כו', והוא פי' השני דקדש עצמך כו'.

וביאור טעם הדבר בהיות כי ידוע ענין סוכ"ע שהוא בחי' עיגולים כמו השמים הגשמיים המקיפים מכל צד בשוה את הארץ כו' כמ"כ ענין