א'רצב

ולכן אין חי' רעה שולטת באדם אא"כ נדמה לה כבהמה, שהם בהמה הם להם קהלת סי' ג' י"ח ומ"ש ע"ז בזהר פ' שלח דקנ"ז ע"ב ובפי' הרמ"ז שם, וע' במד"ר בקהלת שם מה בהמה כו'. והנה לכן דניאל בגוב האריות ברחו האריות ממנו כי הי' בחי' אדם, ופי' בזהר וישב דקצ"א ע"א שלא נשתנה דיוקנו מבחי' צלם אלקים, ע"כ לא שלטו בו האריות. וזהו כי תשטה בשי"ן דמשמעו ג"כ רוח שטות, והוא מק"נ נחל השטים, ונק' זונה נפקת ברא שהניחה הקדושה כו', הפך רוח קדושה, והחוטא בשגגה מהני לו (אפ"ל ע"ד שנתבאר בלק"ת בשה"ש סד"ה ששים המה דרוש הראשון בענין דגבי ונהר יוצא כו' נאמר ומשם יפרד כו' אכן ומעיין מבית ד' יצא והשקה את נחל השטים, וזהו ענין הקרבן שממשיך בחי' לרחוק אחכמה והיא רחוקה ממני שיהי' בבחי' קרוב, או שהקרבן נק' ריח ניחוחי, נחת רוח לפני, ורוח זה מעביר הרוח שטות, וכמו שלע"ל ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ ע"י עד יערה עלינו רוח ממרום כו'. (הג"ה. וזהו טוב וישר ה' ע"כ יורה חטאים בדרך כי שאלו לחכמה נפש החוטאת כו' שאלו לנבואה, י"ל נבואה נו"ה שהם ההסכם מחב"ד מצח אותיות נצח וע"כ אינו סובל ההיפך יותר, ופי' שאלו לחכמה היינו חכמה תתאה כו'. ועמ"ש באג"ה סי' י"ט ד"ה עוטה אור כשלמה בענין חכם עדיף מנביא, גם פי' חכמת שלמה שמקבלת מבחי' מלך שהשלום שלו, שאלו לתורה י"ל ת"ת, יביא אשם וכנ"ל בענין הקרבן, שאלו להקב"ה כתר אמר יעשה תשובה, כי אורייתא מחכמה נפקת, אבל בתשובה נאמר כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום כו'.

ז) וזהו ענין הקרבן מן הבהמה אף אם ע"י החטא פוגם בבחי' אדם הנה ע"י הקרבן עולה חיות הבהמה לשרשו שלמעלה מבחי' אדם ומעורר יג"מ הרחמים שלמעלה מהשכל ארך אפים גימ' קרבן. (וצ"ע לעיל ססע"י וא"ו דבחי' כתר הוא למעלה מהתורה שזהו ענין שאלו להקב"ה, ואפ"ל כי בכתר יש שני בחי' כו', וע' באג"ה סי' כ"ח). א"נ ע"י המצות נאמר אשר קדשנו ורמ"ח פקודין הם רמ"ח איברים דמלכא שהוא ז"א ונק' מלכא קדישא, והקרבנות נק' קדה"ק שהוא בחי' שלמעלה מז"א בינה או עתיק ונק' לפני הוי' תטהרו, ותתפלל חנה על הוי', על דוקא, והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש ובין קדה"ק, יהי רקיע ויהי מבדיל, לכן ע"י הקרבן דוגמת וכפר על הקדש, וכן בתפלה שכנגד קרבנות נאמר ותתפלל חנה על ה', כמים הפנים לפנים, פי' שמאיר ע"ק לז"א עי"ז כן לב האדם לאדם ז"א לאדם המקריב הקרבן.