א'רצא⁴

החטא של האדם. (וע' מענין קרבן בלק"ת פ' פנחס בד"ה את קרבני לחמי ובשה"ש בד"ה לבבתני, ובת"א בד"ה וארא אל אברהם, ובד"ה אוסרי לגפן עירה). ויש להקדים ענין אחור וקדם צרתני אחור למע"ב שאפילו יתוש קדמך ואעפ"כ כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה. והנה דצ"ח שרשן למעלה מהאדם כמ"ש בת"א פ' חיי בכי"ק אדמ"ו שהאדם שרשו מז"א ודצ"ח שרשן מחיצוניות בינה שלמעלה מז"א, ולכן האדם מקבל חיות מדצ"ח במזון ולבוש ודירה והם א"צ להאדם, ואעפ"כ האדם מעלה את כולם, כי דצח"מ הם נגד ד' בחי' אבי"ע וא"כ האדם שהוא נגד אצי' מעלה דצ"ח שהם נגד בי"ע, וע' בסידור בד"ה ביאור למ"ש בסש"ב פנ"ג.

ג) והנה ביאור ענין מעלת דצ"ח ומעלת האדם, יובן מענין התהו והתיקון כי ז"מ דתהו בעודן למעלה גבהו מבחי' התיקון כי התיקון צמצום ע"י יו"ד (ר"ל היו"ד הוא חכמה והחכמה עיקר התיקון שע"י הצמצום יוכל להאיר בבחי' פנימיות) משא"כ בתהו רבוי האור מבחי' כמה ארך אפים (מבחי' שלמעלה מהצמצום כמ"ש בד"ה ויהי בשלח פרעה) אבל בשבה"כ נפלו למטה יותר, משא"כ האדם מבחי' התיקון, וכמו יעקב ועשו, ודצ"ח הם בי"ע, וענין ק"נ וג"ק שור וארי', היינו בשבה"כ גופא יש מדרגות, והנה רוח האדם העולה למעלה ר"ל אדם ש' מ"ה, ורוח הבהמה ש' ב"ן היורדת למטה (ומ"מ שורש ב"ן מס"ג שלמעלה משם מ"ה) וזהו כי זה כל האדם וכל העולם לא נברא אלא לצוות לזה, ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה, ודצ"ח הם ע"י שמתבררים מעלים את האדם לבא לבחי' ס"ג (ר"ל הביטול דמ"ה לבחי' גאה גאה כמ"ש בת"א בד"ה וקבל היהודים). (הג"ה. שי"ל כי הגם בהמה רבה היא למעלה מבחי' אדם בלק"ת ר"פ עקב בד"ה ויאכילך את המן, עכ"ז אפ"ל שיש באדם ג"כ בחי' אדם הגדול בענקים שלמעלה גם מבחי' בהמה רבה, ואפ"ל שזהו הקו מאוא"ס שלמעלה מא"ק הנק' אדם דבריאה, וכמו ש' ע"ב שלמעלה משם ס"ג, או ג"ר דעתי' או א"ק, עכ"ה).

ד) והנה בבחי' אדם נאמר בצלמנו כדמותנו, דהיינו ענין יחו"ע ויחו"ת, פסוק שמע ישראל ופסוק בשכמל"ו, והן ב' בחי' כלה כמ"ש בלק"ת בד"ה שיר השירים שזהו ענין שכ"ע ושכ"ת, ולכן אנשי יריחו לא היו מפסיקים בין אחד לואהבת, בחי' עה"ח ובחי' תש"ר בד"ה שימני כחותם. וענין יחו"ת זהו כענין הודאה לגבי ברכה, והנה סיבוב הגלגל זהו השתחוואה חיצוניות כענין כרע במודים שהוא השתחוואה חיצוניות, ויש השתחוואה פנימיות, ויש ג"כ להעיר מענין וכל ברך לך תכרע וכל קומה לפניך תשתחוה, ומענין כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבינו אלא אחד, בכל לבבך בשני לבבות.

ה) והנה ביטול דיחו"ת נק' ג"כ בחי' עומ"ש, אין מלך בלא עם רק מי שאינו כורע במודים, ויחו"ת נק' כדמותינו שלמטה יש ולמעלה נק' אין, ולכן בינה עד הוד אתפשטת, ואינו דומה שמיעה שהיא בינה לראי' שהיא חכמה, וזהו ענין בצלמו בצלם אלקים, וכ"ז הוא מעלת בחי' אדם על בהמה.

ו) אמנם הנה כל זה כשהאדם הוא שלם בעצמו בצלם אלקים, אך כשפגם ע"י איזו חטא ועון וכיוצא ולא מאיר בו בחי' יחו"ת ויחו"ע כי פגם בחי' צורת האדם שנוצר בצלם אלקים, כי ע"י העון פוגם בצלם אלקים ונמשל כבהמות נדמו,