א'רצא³

יתירה ניתנה באשה שהיא תשבע"פ שגם מה שהוא כמו ל"ת דהיינו * יומשך בכלי כמו מ"ע. ובמ"א נת' שזהו ג"כ ענין מצות כבוד או"א שהוא בחי' המשכת י"ה בכלי, עד"ז ענין הפרת הנדר ע"י דאתהפכא חשוכא לנהורא.

עוי"ל בענין הנדר ע"ד מ"ש במד"ר פ' ויצא פ"ע ע"פ וידר יעקב נדר כו' אשר נדר לאביר יעקב כו' שע"י הנדר נמשך והיה הוי' לי לאלקים והאבן הזאת כו' תהי' בית אלקים, ופי' בת"א ר"פ ויצא כו', וע' בד"ה שובה ישראל עד דרוש הראשון שזהו ע"ד הוי' ז"א בעלותו לגבי ע"ק כאלקים חשוב, וזהו ענין יוהכ"פ. וע' בד"ה ביום השמע"צ כנישין שזהו ענין צור לבבי וחלקי אלקים לעולם דקאי על שם הוי' כשכלול בע"ק, ולכן נק' הנדר חיי המלך שממשיך אור ע"ק בז"א הנק' מלך, וכענין בית יעקב לכו ונלכה באור ה', דהיינו באור המאיר מע"ק בשם הוי'. ולכן נאמר פ' זו לראשי המטות, כי כשנק' י"ב שבטים הם י"ב בקר דבריאה וכשנק' מטות הם י"ב גבולי אלכסון דז"א. והנה היש בה עץ אילנא דחיי ז"א אם אין ע"ק, אבל היינו שע"ק מאיר בז"א וע"ד ועץ השדה יתן פריו, והיינו שע"י שהם בבחי' מטות עי"ז יומשך בהם מבחי' אין, והיינו ע"י הנדר דאתכפיא סט"א. ושם נת' שזה שנקראו מטות היינו ע"י ירידתם בגוף כו', שירידה צורך עלי', לאשתאבא בגופא דמלכא.

אך ענין הפרת הנדר י"ל כמו אחר יוהכ"פ נמשך סוכות ואח"כ שמע"צ שאז בת אבי היא כנ"ל וה"ס המשכת הדעת ע"י הלולב כל ז' ימי הסוכות והסוכה א"מ נמשך מבחי' אין בבחי' פנימי' ע' בד"ה ביום השמע"צ כנישין פ"ג, ובד"ה ביום השמע"צ דתקע"ב, וע' ביאור תורה צוה שבלק"ת שבשמע"צ יחוד עליון. וא"כ י"ל ע"ד שלע"ל יהי' נישואין ועכשיו רק אירוסין. ע' ביאור כי על כל כבוד חופה וא"כ י"ל זה גבוה מיוהכ"פ שנק' בת אמי, והיינו אתהפכא חשוכא לנהורא ואז יהי' גלוי זה. וע' בבה"ז פ' בראשית בד"ה אעשה לו עזר ענין ג' מדריגות התורה כמו שנמשכה בגשמיות זווג גופני ב' הארה מהפנימי' המאור בג"ע ג' עצם פנימי' התורה שיתגלה לע"ל וזהו הנישואין כו'. ודוגמא לזה יובן בענין נדר והפרת נדרים.