א'רצא²

[וידבר משה אל ראשי המטות]

[וידבר משה אל ראשי המטות]

הנה * במ"א נתבאר שהקרבן ממשיך היחוד שענינו המשכת הדעת אלקות ומלאה הארץ דעה, וזהו קרבן ל' קירוב הפך למה ה' תעמוד ברחוק. וא"כ להבין ענין הנדר מהו. אך ע' לעיל ססעי"ף א' כמו ע"י ל"ת ממשיך יחוד י"ה שלמעלה מיחוד ו"ה כמ"כ ע"י הנדר שאוסר על עצמו אפילו דבר המותר. גם י"ל עי"ז ממשיך שיהי' עלמא תתאה מל' כמו עלמא עילאה בינה. וזה נ' דר, הנ' בינה שער החמשים נמשך להיות דר שהוא מ', וכמו בנזיר קדוש יהיה ע"ד ביום ההוא יהיה, שגם ו"ה יהי' כמו י"ה, וזהו ענין שהל"ת הם בי"ה. אך יחוד זה י"ל רוחני שהרי יוהכ"פ שאומרים בו כל נדרי אסור בתשמיש המטה לפי שאז אין זווג גופני אלא רוחני, אך בזהר אמור ד"ק ע"ב ויהכ"פ אוכח כו', משמע כשהיא בת אבי ויש זיווג הוא בחי' עליונה יותר, ואפ"ל זהו ענין שהחכם מתיר הנדר, שתהי' בבחי' בת אבי כו', כמ"ש מזה בלק"ת סד"ה ואשה כי תדור נדר ספ"ד, וסד"ה ושמע אביה את נדרה יעו"ש. וא"כ י"ל זהו ע"ד בינה