א'רפח

באג"ה סי' כ"ה בד"ה להבין אמרי בינה מ"ש בספר הנק' צוואת ריב"ש ובד"ה ויעש דוד שם) ובפגם כל איזו כת שיהי' הרי הוא פוגם בכל השם כי ד' אותיות השם כולם שם אחד הם, ובפגם השכינה גם סוד הוי' מסתלק משכינה ונמצא קוצץ היחוד ולכך אינו רואה פני שכינה, וסוד פני שכינה נבאר עוד לקמן (אפ"ל ג"ר דמל', ע' זח"ג דע"ז ב' ובה"ז שם, ועמ"ש ע"פ לך אמר לבי בקשו פני ועמש"ל בענין מתי אבא ואראה פני אלקים, ובמרע"ה כתיב ופני לא יראו, י"ל ע"ד בחייהן אינן רואין או דהשגת משה בח"ע שם הוא ופני לא יראו אבל בבחי' שכינה י"ל שמקבלים פני שכינה וע' במדרש תלים ע"פ ישבו ישרים את פניך וזהו כתפוח בעצי היער דעצי היער הן שערות כמ"ש באדר"ן ספ"ל ברא הקב"ה חורשין (יער) בעולם ברא חורשין באדם היינו השערות והנה כתיב בשה"ש שיר ז' ודלת ראשך כארגמן ופי' בת"ז שהם טעמי התורה והם בחי' דלת ראשך שערות דנוק' ובמ"א פי' כי הן שערות דז"א קווצותיו תלתלים כו' ולא סתרי אהדדי כו' עכ"פ מבחי' מוחי' וחב"ד שבמ' שהן ג"ר שבמ' אין יכול לבא בהתגלות בי"ע רק דרך שערות שהם מותרי מוחי' וזהו ודלת ראשך כארגמן שהם בחי' ג' גוונין כו' וע' מענין ודלת ראשך כארגמן בזח"ג נשא דקמ"א סע"ב ובת"ז תיקון י"ג בתחלתו דכ"ג סע"א פי' שזהו תש"י ובתיקון י"ח דכ"ח ע"ב כ' כמה מלאכין וכמה נשמתין דאינון נימין דילה דתליין מינה כענבין באתכלא וא"ש פי' ודלת ראשך שהם הנימין הם כארגמן שהוא המרכבה הקדושה רפאל מיכאל גבריאל כו' כמש"ש בת"ז בתי"ח תקון ו' דקמ"ב ע"ב, וע"ש דקמ"ג ע"א תיקון ע' דקל"ג סע"א וכ"ז ה"ע ודלת ראשך שהם השערות מותרי מוחי' הם כארגמן אך כתפוח זהו הארת פני שכינה יאר ה' פניו אליך דתרגום ינהר ה' שכינתי' לוותך והפנים פנוי משערות וחכמת אדם תאיר פניו היינו עצמיות החכ' ולא מותרי מוחי' לכך נאמר כתפוח בעצי היער וז"ע פני שכינה שובע שמחות את פניך) וכאשר תדקדק תמצא כל כת פגם באות א' כת לצים באות א' ובאות יו"ד וכו' (ועמ"ש בת"א סד"ה בשלח פרעה בענין ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים, ואפ"ל דאיתא במד"ר פ' קדושים פכ"ד ע"פ כי הוי' אלקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך מהו להצילך להיות צל על ראשך, והלץ שהוא פריקת עול גורם שמסתלק צל זה מעל ראשו שהרי נאמר ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך ופי' ערות דבר ערות דבור, ולכן לץ היפך צל כו', ובמשלי סי' ט' י"ב אם חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא, וע' מזה בפרק לפני אידיהן די"ח א"ב ילקוט ח"ב פט"ב בחיי צו"א בפ' יתרו, והחמירו רז"ל בענין זה שאמרו פ"ב דאבות שנים שיושבים ואין ביניהם ד"ת ה"ז מושב לצים שנאמר ובמושב לצים לא ישב וע"ש הטעם בר"ח והנה צל הוא בחי' סוכה בצלו חמדתי וישבתי כו') כת חנפים כנגד ה' מפני שעיקרה שמדבר אחד בפה ואחד בלב ונמצא הפגם בשניהם כאחד (ובשרשים דחנף הוא ענין רשע ונשוא פנים, ובישעי' סי' כ"ד ה' והארץ חנפה תחת יושבי' ופרש"י כמין חניפות עושה עשב ואינו עושה קמה מראה קמה ואין חטין בקשיה, וצ"ע הפסוק בפ' מסעי ל"ה ל"ג ולא תחניפו את הארץ כי הדם הוא יחניף את הארץ כו' מה ענין שפ"ד לחנופה, והראב"ע פי' יחניף עושה רע בסתר, ומזה נמשך למעלה בחי' והארץ חנפה כו' הסתלקות השכינה פ"ב