א'רעח

שעכשיו שולחנו של אדם מכפר עליו והיינו ע"י הכנסת אורחים וד"ת וכנ"ל ססעי' י"א.

קיצור סעי' י"א. וכמו"כ הנדרים כשמתפיסו בדבר הנדור ע"י הדבור נאסר, ועכ"ז זהו רק שמאל דוחה לאכפייא וע"ד שחורות כעורב וד"ס, נדר חל על דבר מצוה, כי מצוה ו"ה ושם י"ה בא"ת ב"ש, והנדר בבינה הנק' ה' עלאה ונק' על הוי', וזהו הרי עלי, ונדבה הרי זו, לצוות לזה, וקרבנות ימין מקרבת ע"י הכהן, והמזבח בחלקו של בן ימין, אך כדוגמת זה ה"ע התרת נדרים ע"י החכם כי בחכמה אתברירו לאתהפכא חשוכא לנהורא, ע' ד"ה מזמור לתודה.

(יב) עוי"ל יחוד י"ה הוא נמשך ע"י למס"נ בק"ש וע"י הנדר שמסגף א"ע ג"כ ממשיך בחי' ה' עלאה, כמו ע"י לשמרה מהרע ממשיך תיקון ה' תתאה שיומשך בה הוא"ו, כמו"כ ע"י הנדר ממשיך בחי' שכ"ע שישכון בה היו"ד, וע"ד מילה ופריעה, נדר נ' דר נש"ב ע"ד תספרו חמשים יום, ועכ"ז החכם מתיר את הנדר והאכילה ע"ד אכילת אדם שלמעלה מאכילת מזבח, לשבת ענג עדן נהר גן, וגם בינה נק' הוא ועבד הלוי הוא וע"י הכהנים קו הימין נמשך ע"ד כשמן הטוב כו' שלמעלה מבחי' יין כו'.

יג) וזהו היתר נדרים פורחים באויר, דנת"ל כי הנדרים מבינה וע"י החכ' מתיר הנדר וכ"כ באו"ת מהמגיד נ"ע ברמזי אגדות דל"ב, ובזח"ב פ' בשלח ד"נ ע"א במאמר עד לא אשתקע אוירא דכיא, ופי' במק"מ אוירא דכיא יסוד דאבא כי רוח אש מים עפר הם חו"ב ותו"מ כמ"ש בבה"ז שם ובלק"ת בד"ה והי' מספר בנ"י, ע"כ היתר הנדרים נמשך מבחי' אויר הנ"ל, וגם כמ"ש בת"א בד"ה מזוזה מימין ששרש האותיות נמשכים מבחי' אויר אור יו"ד והם למעלה מבחי' החכמה עצמה ומשם נמשך יהי רצון, שאע"פ שע"פ החכמה אין יסורים בלא עון וכמ"ש בילקוט תהלים ע"פ טוב וישר ה' שאלו לחכמה נפש החוטאת במה תתכפר א"ל חטאים תרדף רעה משלי סי' י"ג, אעפ"כ ע"י יהי רצון המשכת הרצון שלמעלה מהחכמה ושם הוא רחמים פשוטים נושא עון ופשע וחטאה כו', וזה נמשך ע"י האותיות קושר כתרים כו', כמ"כ משם נמשך התרת איסור הנדר כו', וע' בהרמ"ז ר"פ ויקרא מענין אוירא ובביאור החלצו מאתכם כו'. וא"כ היינו שהתרת הנדר ע"י דבור החכם או ע"י ג' הדיוטות הם ממשיכי' מבחי' אותיות העליונים שהם גבוהים יותר מבחי' האותיות של הנודר וכנודע שיש ג' בחי' אותיות אתוון רברבין ואתוון בינונים ואתוון זעירין והיינו אשר היתר נדרים פורחין באויר שנמשכי' מבחי' אוירא דכיא שזהו למעלה מהאותיות של הנדר כו' ולכן יש בכחן להתיר האיסור הנמשך מאותיות של הנדר, ואפשר להעיר לזה ממ"ש במ"א ע"פ הרם את מטך ונטה את ידך על הים, ידך יודך, כי ע"פ אותיות דמעשה בראשית שנמשכו משם אלקים כי בכל מע"ב נאמר רק שם אלקים ומבחי' זו הוטבע הים שיהי' כמים לים מכסים ולכן כשצ"ל הפך ליבשה היה צ"ל