ערה

שביכולתו להפך חשוכא לנהורא, לפי שהחכ' היא כח מ"ה בחי' ביטול אל אור א"ס ולכן אור א"ס שורה בחכ' דוקא ולגבי אור א"ס אין שום בחי' מסתיר כלל דקמי' כחשיכא כאורה (עמ"ש בלק"ת פ' צו בד"ה מצה זו כו', שם נת' ענין החכ' מוחי' דאבא כו') משום דנהורא עמי' שריא, והחכם היינו הרואה את הנולד יש מאין בבחי' ראי' וכענין מתי אבוא ואראה, ולהיות כן יש ביכולת החכם לאהפכא חשוכא דק"נ לנהורא (וע' בד"ה מזמור לתודה בענין כל הקרבנות באות מצה חוץ מחמץ שבתודה ושתי הלחם כו' ומ"ש בביאור ע"פ ששים המה מלכות דרוש הראשון בענין ונהר שהיא הבינה כו' ומשם יפרד כו' אבל כאשר ומעיין מבית ה' יצא בחי' חכ' אזי והשקה את נחל השטים בחי' ק"נ עיין לעיל ססעי' ה' ועמ"ש בלקו"ת פ' תצא בביאור ע"פ ולא אבה בסופו, ועמ"ש ביחזקאל סי' מ"א ע"פ המזבח עץ בענין שבזמן שבהמ"ק קיים מזבח מכפר עליו ועכשיו שאין בהמ"ק קיים שולחנו של אדם מכפר עליו והיינו ע"י הכנסת אורחים ע"ד כי חסד חפצתי ולא זבח וע"י שאומרים ד"ת על השולחן, נמצא השולחן בבחי' זו עדיף מהנדר וכמו שהקרבנות הם גבוהים מנדרים ע"י שהם ג"כ בבחי' ימין מקרבת כמ"כ יש בחי' זו בהשולחן ע"י ב' דברים הנ"ל שהרי מכפר ג"כ כמו המזבח כו').

יב) ועוי"ל בענין נדרים דהקושיא לא דייך מה שאסרה תורה הובא בח"פ להרמב"ם ספ"ד מהירושלמי פ"ט דנדרים, והרי אמרו ומה אם הנזיר שלא ציער א"ע אלא מן היין נק' קדוש המצער א"ע מכל דבר (ר"ל היושב בתענית) עאכו"כ פ"ק דתענית די"א ע"א, אלא נודע כי ע"י התומ"צ ממשיכים יחוד ו"ה אבל כדי לעורר ולהמשיך יחוד י"ה זהו ע"י למסו"נ באחד בק"ש, וזהו ענין שיקבל עליו עומ"ש תחלה בבחי' רצוא ואח"כ יקבל עליו עול מצות בחי' ושוב וכמ"ש מזה בביאור ע"פ ונקדשתי בתוך בנ"י, אך ע"י הנדר שמסגף א"ע ופורש מדבר המותר עי"ז מעורר וממשיך מהבינה שהיא ה' עילאה שלמעלה מבחי' ו"ה שהוא ה' דהנסתרות שלמעל' מבחי' והנגלות ו"ה נגלות כו' כנ"ל סי"א, וכמ"ש בת"א בד"ה ויהי בשלח פרעה וז"ל ובכל דחי' ודחי' שישראל מדחה את תאוות גופו ומקרב לבו לעבודת ה' הרי זה בחי' מס"נ כי מה לי קטלא כולה מה לי קטלא פלגא כו' עכ"ל וכ"כ בלק"ת פ' נצבים בד"ה כי קרוב אליך הדבר.

ועוי"ל שהוא ע"ד מ"ש בזח"א מקץ קצ"ט בענין לעבדה ולשמרה שע"י סור מרע ממשיך תיקון הנוק' וע"י ועשה טוב תיקון ז"א וכן נתבאר בלק"ת בד"ה מה טובו, והיינו כי המ' צריכה שמירה מהחיצוני' וכענין מצה שמורה ליל שמורים, כי לפתח חטאת רובץ ועמ"ש בביאור וכל בניך בענין א"ת בניך אלא בוניך, ושמירה זו זהו ענין לשמרה ע"י שהאדם הוא סור מרע שלא להיות עוונותיכם מבדילים, וכמו ע"י ששומר ופורש א"ע מהעון והרע הוא עי"ז תיקון המ' הנקרא שכינתא תתאה שהיא כלי לבחי' ו' שהוא ענין קדוש בוא"ו המשכה והארה מא"ס ב"ה להיות ממכ"ע וסוכ"ע ע' בד"ה צאינה וראינה בלק"ת בשה"ש דרוש הראשון, כמ"כ תיקון הבינה שהיא שכינתא עלאה, כלי לגילוי בחי' קדש העליון שלמעלה מבחי' קדוש בוא"ו, היינו