א'רסט

שאפי' כבדות העון יהי' נושא ומגביה כו' כמשל כח המגביה את האבן כו', ועמ"ש כה"ג בד"ה המגביהי לשבת בת"א דס"ד ע"ב כי המצות הם מקיפים כו' שעי"ז מעלה את הנפש כו' ע"ש.

עוד י"ל עדמ"ש בזוהר פ' חיי דקכ"ג סע"א ע"פ וישרנה הפרות בדרך מאי וישרנה דהוה אמרי שירתא חדתא ומאי שירה אמרו מזמור שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה כו' ואי תימא דאינהו מגרמייהו אמרי שירתא דא הכי הוא ודאי דרזא עלאה הוא אבל הני ארונא הוה על גבייהו וכיון דארונא אשתקל עלייהו ושוויוהו לעילא אינהו שרירו ולא שכיכו משירתא, דהא כיון דאתנטיל מנייהו ארונא הוו געאן כשאר פרות דעלמא ולא אמרו שירתא ודאי ארונא דעל גבייהו עביד לון לזמרא. ובפ' תרומה קל"ח א' ביאר שהוא כגוונא דלעילא בשעתא דאינון חיות נטלי כורסייא לארמא לי' לעילא אינון אמרי תושבחתא דא כו' ותושבחתא דא כד נטלי ארונא קא משבחאן לה כד סליקו לבית שמש כו' ע"ש. והענין כי חיות הקדש הנושאות את הכסא הם ג"כ מנושאות עם הכסא שהכסא מגביה אותן, וע' מזה בלק"ת בד"ה כי תצא דרוש הראשון ספ"ד, וז"ל כי החיות נושאות ומנושאות עם הכסא שהרוכב על הכסא נושא את נושאיו וזהו בחי' אדם בגימט' מ"ה שהוא בחי' חכ' כח מ"ה בחי' ביטול כו' עכ"ל, ולכן כמו"כ הארון שבו הלוחות והיינו הארון הוא מ' דאצי' ולכן הי' בהיכל קדה"ק דבריאה ובארון הי' הלוחות והתורה בחי' ז"א כו' דוגמת ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם, ע' זהר בראשית דל"ג סע"ב ע"פ הנה ארון הברית ור"פ נח דנ"ט ע"ב, ע"כ כשנתנו הארון על העגלות והפרות העלה אותם הארון עד שיוכלו לומר שירה דוגמת שהכסא נושא נושאיו כו', וע' בבה"ז פ' חיי על המאמר הנ"ל מזמור שירו לה' שיר חדש שזהו ג"כ ענין הים עומד על י"ב בקר הים הוא מ' דאצי' שע"י השירה שאומרת ע"ד למען יזמרך כבוד עי"ז גם י"ב בקר מרכבה ד' מחנות שכינה עולים בשיר ממילא ומאליהם ולא מצד עצמם כלל, אלא זהו ע"ד משכני אחריך נרוצה כמ"ש בזוהר ויחי דרכ"ט תחלת ע"ב כד סלקא דא כולהון סלקין אבתרא הה"ד משכני אחריך נרוצה כו' וע' בסידור בשבת ברכות גבי מזמור שירו לה' שיר חדש שביאר המאמר דפ' תרומה דקל"ח הנ"ל, וכמו שכח הארון והלוחות העלו כ"כ את הפרות שיוכלו לומר שירה בפועל ממש שאמרו מזמור שירו לה' שיר חדש, כמ"כ מעין זה יובן לעניננו אשר הדבור של האדם שהוא בחי' בצלמנו כדמותנו כשמקדיש הבהמה לומר הרי זו עולה היא מתעלה ממש עי"ז ע"י שבדבורו ממשיך עלי' מבחי' דבור העליון או"מ ועי"ז נעשית קדש ומובדל מטו"ר דק"נ, ועמ"ש בד"ה בחודש השלישי בפי' וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר שהוא בחי' ואשים דברי ממש בפיך ועי"ז יוכל להתעלות מהמיצרים וגבולים בחי' אשר הוצאתיך מאמ"צ זהו דוקא ע"י הדבור בד"ת כו' ועמ"ש בד"ה וכל בניך בפי' ורב שלום בוניך, שמבחי' ורב נעשה שלום ע"י הדבור בתורה כי בחכ' דוקא אתברירו כו' ובד"ה המגביהי לשבת בענין רב יהודא כולהו תנויי בנזיקין הוה להפריד הקליפות ע"י מתניתין מלכתא כו' ע"ש. גם יש להעיר לענין ההקדש בפה תחלה דוגמא ממ"ש כל המצות מברך עליהן