א'רכג

ד) בא פט"ו קרוב לר"פ דקכ"ט ע"ד משל לכהן שנפל תרומתו לבית הקברות אומר מה אעשה כו' כך ישראל הן תרומתו של הקב"ה שנאמר קדש ישראל לה' כו' מוטב לירד ולהצילן כו' (מזה ראיה למ"ש התוספת פ"ק דשבת ד"ד ע"א סד"ה וכי אומרים ועוי"ל דדוקא היכא דפשע קאמר כו' וע' בש"ע או"ח ה' שבת ססי' ש"ו) וכשהוציא קרא לאהרן וטיהר אותו שנאמר וכפר את מקדש הקודש, וכפר על הקודש עכ"ל. יש לפרש ע"ד כי חלק הוי' עמו שהאומות עובדי הכוכבים יש להם שרים ומהשר והמלאך ההוא נמשך להם הנפש, וישראל הם חלק הוי' ע"כ נק' תרומתו של הקב"ה וכן משמע הפי' ברבות משפטים פל"א דקמ"ח ע"ב כדלקמן סעי' וא"ו ולכן מוטב לירד כו'. והנה כתיב וכל מלבושי אגאלתי ופי' בזח"ג אמור דפ"ט ע"א ובהרמ"ז שם שהניצוצים שנתבררו מהם ונכללים בהלבושים העליונים הם מטנפים הלבוש כו' כי אף לאחר הבירור עדיין אינו בערך הביטול האמיתי וע"כ צריך הלבוש טהרה, וזהו וכפר על מקדש הקודש כו', והיינו ע"י המשכה מקדה"ק כמ"ש בד"ה שבת שבתון, ועוי"ל בענין מוטב לירד כו' ע"ד הנז' בזח"ג ס"פ בחוקותי דקט"ו ע"ב ע"פ ולא מאסתים לכלתם לבר נש דרחים איתתא והוית דיירי בשוקא דבורסקי כו' ע"ש.

ה) בשלח פכ"ד דקמ"א ע"ב אי מה הצאן מתוקן לטביחה, אף ישראל כך ת"ל כצאן קדשים מה קדשים כל מי שנוגע בהן מתחייב כך ישראל שנאמר קדש ישראל לה' ראשית תבואתה כל אוכליו יאשמו, אפשר לפרש שאף בבחי' שנק' צאן דהיינו בחי' וזרע בהמה, נק' צאן קדשים שהרי נק' ראשית תבואתה בחי' עומר שעורים מיכלא דבהמה כו'. וגם י"ל בחי' צאן קדשים זהו בהמה רבה שלמעלה מבחי' אדם כו'.

ו) בפ' משפטים פל"א דקמ"ח ע"ד ע"פ מלאתך ודמעך כו' ואם עשית כן ואנשי קדש תהיון לי וכן כתיב קודש ישראל להוי' ראשית תבואתה כשם שהערימה הזאת עומדת והכהן יורד לתוכה ונוטל מתוכה התרומה כך עשה הקב"ה את העולם ערימה ונטל ישראל שהם תרומתו שנאמר קודש ישראל לה' ראשית תבואתה כו', עיין מ"ש לעיל מזה סעי' ד'.

ז) בפ' ויקהל ס"פ מ"ט דקס"ב ב' וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זו כנ"י שנאמר קודש ישראל לה' ראשית תבואתה כו', בד"ה קודש ישראל פי' אדמו"ר נ"ע שהתבואה הם בחי' המלאכים שנק' ג"כ דשא וכמ"ש בענין שעורה שעור ה' והמלאכים התהוותם מבחי' הדיבור וישראל שנמשכים מבחי' מח' הם ראשית תבואתה כו', גם י"ל מלאכים הם מעולמות בי"ע עצמן אבל נש"י הם מבחי' מל' דאצילות מה שנעשית עתיק וכתר לבריאה ע"כ נק' תרומה ל' רוממות כו', א"נ שהם מאצי' שבבי"ע כמ"ש בס' הגלגולים פ"כ וזהו ראשית תבואתה, א"נ כי במל' יש ב' פרצופים פנימית וחיצוני' והמלאכים שרשם מהחיצוני' שהוא הדיבור וישראל מהפנימי' ונק' ראשית תבואת ה' כו'.

ח) רבות בחוקותי פל"ו דר"ז ע"ד א"ר ברכיה שמים וארץ לא נבראו אלא בזכות ישראל שנאמר בראשית ברא אלקים ואין ראשית אלא