א'ריט

בחי' המשכת התורה כי על התורה מברכין נותן התורה נותן ל' הוה שבכ"י יש בחי' המשכת התורה ולפי ערך ההעלאה שלו נמשך ההמשכה כו', וכמו בסנהדרין יש קרי וכתיב באחת בעיניך ובאחד מעיניך כמ"כ בכאו"א מישראל בעבודתו שבכ"י יש ג"כ ב' בחי' אלו היינו בחי' אחד ובחי' ועד שאם עבודתו בבחי' לאסתכלא ביקרא דמלכא נמשך מהתבוננות בחי' ועד שהוא בחי' יחו"ת אזי הוא כמו באחת מעיניך שבסנהדרין כו' ואם נמשך מבחי' אחד יחו"ע אזי הוא כמו באחד מעיניך כו' כנ"ל שאחד הוא בחי' יחו"ע כו'. אך כדי לבא לבחי' זו דחגה"ש צ"ל תחלה בחי' פסח בחי' שעורה שעור ה' דבהבראם בה' בראם בחי' יראה, וכמשארז"ל כל אדם שיש בו תורה ואין בו יר"ש דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימי' ומפתחות החיצוני' לא מסרו לו בהי עייל, שהיראה היא הפתח הראשון כו' דא תרעא לאעלאה כו'.

וחג האסיף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה. שחג הסוכות נק' בשם חג האסיף. הנה ארז"ל מכריז ר' ינאי חבל על מאן דלית לי' דרתא ותרעא לדרתא עביד, ופי' רש"י ביומא פ' בא לו דע"ב ע"ב שהתורה היא שער ליראה שהיא הדרתא, וא"כ צ"ל הלא בשבת דל"א אמרו יחד כל אדם שיש בו תורה ואין בו יר"ש דומה לגזבר כו' מכריז ר' ינאי חבל על מאן דלית לי' דרתא ותרעא לדרתא עביד, ואיך מדמה תורה למפתחות הפנימי' ויראה למפתחות החיצוני' ואח"כ בהיפך שהתורה היא השער ליראה ונמצא שהיראה היא יותר נעלה מן התורה. ובאמת כן משמע ממ"ש ויצוונו ה' לעשות את כל החוקים האלה ליראה את ה' אלקינו (בפ' ואתחנן וא"ו כ"ד) שמשמע שגם התורה הנק' חוקים הם ג"כ רק הקדמה בכדי לבא לבחי' יראה. אך הענין שיש שני בחי' ביראה בחי' יר"ת ובחי' יר"ע, וע"ז ארז"ל אם אין חכמה אין יראה אם אין יראה אין חכמה במשנה פ"ג דאבות (וע' בתוסי"ט שיש גורסין אם אין יראה אין חכמה ואם אין חכמה אין יראה וכ"ה הגירסא בס' דרך חיים), והיינו כי בחי' יר"ת הוא כמארז"ל במשנה ט' פ"ג הנ"ל כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת פי' יראת חטאו שירא שלא ימרוד בהקב"ה ולא יפגם ח"ו במחדו"מ וזהו היראה שהיא מפתחות החיצונים ועי"ז חכמתו מתקיימת הוא בחי' חכמת התורה וע"ז אמרו אם אין יראה אין חכמה, כי כל שחכמתו קודמת ליראת חטאו אין חכמתו מתקיימת ולכן אם אין יראה קודם אין חכמה שאינה מתקיימת כו', אבל יש בחי' יר"ע שעז"א אם אין חכ' אין יראה שבכדי לבא לבחי' יראה זו זהו ע"י הקדמת החכמה היא חכ' התורה כו' והתורה היא שער ומבוא לבא לבחי' יראה זו, ועל בחי' יראה זו הכריז ר' ינאי שחבל על מאן דלית לי' דרתא היא היראה ותרעא לדרתא עביד כמו שפרש"י שהתורה היא שער ופתח לבחי' יראה וצ"ל שזהו לבחי' יראה זו דיר"ע, והיינו כי הרמ"ז פי' ר"פ וישב ופ' אחרי שהוא נמשך מגבו' דעתיק, יראה גימט' גבורה והוא המלובש בבחי' מו"ס שמשם המשכת בחי' מזלי' שהוא מקור המשפיע לתורה שלפנינו דמחכמה נפקת, וע' באגה"ק דכשהאדם עוסק בתורה דיוקנו עוסק