א'רטו

מבחי' הבל הלב דאות ה"א זה בחי' התהוות הנבראים צ"ל משוער ומצומצם בה' מוצאות הפה עד שמוצאים כ"ב אותיות, ויש בחי' חילופי' ותמורות וחילופי' דחילופים ותמורות דתמורות וכנודע מענין רל"א שערים המתגלגלי' פנים ואחור ועז"נ נודע בשערים בעלה כל חד לפושע"ד היינו לפי ערך השיעור הנמדד לו מבחי' הבל הלב דאות ה' דבהבראם בה"א בראם שיש לכל הנבראים מדה מצומצמת מלאכים בפ"ע ונשמות בפ"ע וכשמאיר יותר מחוק הקצוב א"א לקבל כלל שהרי המלאכים שהם נבראים הגדולים כנודע ממ"ש במ"א בענין מה גדלו מעשיך ומה רבו מעשיך הרי ארז"ל הושיט הקב"ה אצבעו הקטנה ביניהם ושרפם פי' שכשהאיר להם יותר מחוק הקצוב להם מבחי' אצבעו הקטנה הוא כמ"ש שם הקטנה רחל ה"א קטנה רחל הוא בחי' בהבראם בה' בראם שהוא ה' זעירא שלכן נק' אצבעו הקטנה ואזי ושרפם שנתבטלו לגמרי שלא הי' יכולים לקבל כלל, וכ"ש שארי הנבראים כו'. והנה בפסח אז האיר בנש"י להיות מושג אצלם בבחי' ראיה בחי' שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה שיהי' מושג בבחי' ראיה והכרה בחי' אין האלקי המהווה מאין ליש, כי מצרים הוא בחי' מצר מי שמעלים ומסתיר על בחי' מי ברא אלה, שלפי שמצרים הוא בחי' ערות הארץ העלים והסתיר על האין האלקי ששופע מאין ליש תמיד כמ"ש ובטובו מחדש בכי"ת מע"ב, שבכל עת ובכל רגע נמשך האין האלקי להוות ולהחיות מאין ליש, וכדכתיב לעולם ה' דברך נצב בשמים ופירשו רז"ל במדרש ובסש"ב בשם הבעש"ט שדבר הוי' נצב תמיד בשמים להחיותו, ועד"ז בכל הנבראים כנ"ל בענין שעורה, ואם הי' מסתלק כרגע הי' אין ואפס מכל הנבראים, רק שמצרים בחי' ערות הארץ וישראל כשהיו במצרים היו משוקעי' במ"ט שע"ט לא הי' נראה ונגלה להם בחי' האין האלקי השופע תמיד, וענין יצי"מ הוא שיצאו ממצרים וגבולים המעלימים ומסתירים עד שהכירו בבחי' ראיה איך שמי ברא אלה הוא בחי' האין האלקי המהווה תמיד מאין ליש כו', ולכן נאמר כי בו יצאת ממצרים. פי' בו בבחי' שעורה כי זה השער לה' שבחי' שעורה שעור ה' הוא השער והמבוא הראשון אשר בו נתבררו נש"י לאלקות בצאתם ממצרים וכדכתיב בזאת יבא אהרן אל הקדש, ופי' בזהר דא תרעא לאעלאה שהוא בחי' השער והפתח הראשון ובעבודה הוא בחי' יראה וכמשארז"ל (שבת דל"א סע"א) כל אדם שיש בו תורה ואין בו יר"ש דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימי' ומפתחות החיצוני' לא מסרו לו בהי עייל, שהיראה הוא בחי' מפתחות החיצוני' הוא בחי' השער הראשון אשר דרך בו נכנסים לדבקה בו ית' כו'. וזהו כי השעורה אביב וכתיב למועד חדש האביב פי' אביב הוא נוטריקון א"ב י"ב, פי' אב קאי על הקב"ה דכתיב כי אתה אבינו, י"ב הוא בחי' י"ב בקר והים עליהם מלמעלה ד' חיות המרכבה וכ"א כלול מג' שרש י"ב שבטים, ותיבת אביב מורה על החבור בחי' י"ב שבטים לבחי' אב הוא הקב"ה דכתיב בי' כי אתה אבינו, כי אביב לשון חיבור מלשון קישות שהתליע באבי', פי' באבי' בעודו מחוברת לקרקע, וכתיב שבעת ימים תאכל מצות למועד חדש האביב, פי' שע"י אכילת לחם מצה עי"ז נעשה בחי'