א'ריב³

דנטלי עשי' ממ"ה שבירורי' שלהם בטלי' לגבי בירורי' של ישראל וממילא ההמשכה ג"כ גבוה לאין ערוך מאורות כתר וחכ' דתהו וזהו מעין גנים באר מ"ח, מעין גנים מצד שרשן חכ' דתיקון באר מ"ח כתר חכ' דתהו ע"י בירורי' כמ"ש במ"א בפ' חקת ע"פ עלי באר אמנם ידוע דבחכ' דוקא אתברירו וא"כ המלאכי' ששרשן מבינה איך הם מבררי' אך הענין כנ"ל בענין זיווג נשיקין דיש בזה הארה מחיצוני' ח"ע כו'.

ועתה יובן ג"כ הקושיא א' איך המלאכי' אמרו קדוש קודם מ"ת כו', ויובן עפמ"ש (בתורת שבועות תקס"ז ע"פ צאינה וראינה, וע"פ אסרי לגפן עירה) בפי' וישמחו בך ישראל מקדשי שמך, מהו לשון מקדשי שמך, ותוכן הענין דהנה יש ב' בחי' קדוש היינו אתה קדוש ובחי' שמך קדוש, וקדושי' הם המלאכי' יוצר משרתים שמתהוים בכי"ו אומרי' וממשיכי' בחי' שמך קדוש אבל ישראל ממשיכי' מבחי' אתה קדוש לבחי' שמך קדוש כו' ע"ש ובביאור שם נת' דשמך קדוש בחי' ש' ב"ן ואתה קדוש בחי' ש' מ"ה ע"ש. אך לבאר זה לפמ"ש כאן, הנה מתחלה צריך לבאר ההפרש בין קדוש לברוך ברוך הוא המשכה מההעלם אל הגילוי אבל גם ההעלם מבחי' השתל' משא"כ קדוש מבחי' שלמעלה מהשתל' כו' וע' ענין זה ע"פ כי טובים דודיך מיין בפסוק שה"ש חורף תקס"ח, ושני בחי' אלו הם בחי' מוחי' דאי' שהם מקור ההשתל' עו"ע וזהו הברכה בריכה נה"י דאי' שיהי' מוחי' לז"א ומלשון ברכים כנז' בפע"ח, אבל מוחי' דאבא גלוי בחי' שלמעלה מהשתל' ועז"נ כי טובים דודיך מיין והו"ע שבת ויו"ט כמשנ"ת אצלינו באריכות ע"פ והגדת לבנך משם תדרשנו ולכן ביו"ט מוחי' דאי' מצוה לשתות יין ושמחה משא"כ בשבת עונג, אמנם ידוע דיו"ט נק' ג"כ מקרא קדש כמ"ש שנה"י דאבא מתלבשי' באי' וזהו"ע קדושה דמלאכי' שיוכלו לומר ג"כ קודם מ"ת דהא בהם שייך ג"כ עשי', ועמ"ש בענין על מקדש הקדש דפ' אחרי שהיא בינה המקבלת מחכ' ונק' ג"כ מקדש לשון קדושה והיינו ענין שמך קדוש, רק דישראל נטלי עשי' לכן קדושה שלהם להמשיך מבחי' אתה קדוש, אכן לענין ברכו שזהו המשכת מוחי' דאי' ע"כ מלאכי' קרובי' יותר לבחי' זו כי גוף שלהם אינו מסתיר וג"כ שרשן מבינה לכן אומרי' ברכו ה' וישראל אומרי' את כי מל' מקננא בעשי', ובזה י"ל ג"כ טעם שמלאכי' אין אומרי' ימלוך, משום דמל' מקננא בעשי' והמלאכי' הם בריאה ויצי', אבל אנן מפסיקין לימלוך (ובתורת חנוכת בהמ"ד דלאדי ע"פ מזמור שיר חנוכת ראיתי כ' דמלאכי' אומרי' ימלוך, גם צ"ל דמלאכי' אין אומרי' את א"כ מהו וכולם מקבלי' עליהם עול מל'), וענין קדושה דמיושב עמ"ש ע"פ ממושבותיכם תביאו דק"ש מיושב באשה קראו מושב עלמא דנוק' בי"ע ועיקר המ"ן דוקא מבי"ע כמשל צפור המדברת כו' וכן ענין הקדושה שהיא ג"כ המשכה שלמעלה מהשתל'. ומ"ש בש"ע ימלוך ובבא לציון ה' ימלוך, הענין עפמ"ש במ"א בפי' מלך יחיד הוא עליי' המל' להתכלל בא"ס ב"ה הנק' יחיד, אבל יחיד מלך הוא המשכה