א'רג

מע"ק כו' ומשם נמשך בבחי' סוכ"ע שהוא מקום עילאה ובמקום ההוא דבע"ת א"צ ג"כ ליומין ולבושין כי הא בהא תליא. או שי"ל כשם הוא בחי' ימי קדם שנקראי' ג"כ סדר זמנים לפ"ד הרמ"ז פ' תשא בדף קפ"ט, והיינו שהוא בחי' סובב ומקיף לסדר זמנים דאצי' כו', א"נ י"ל ע"ד יומין דאדה"ר שהיו מבחי' א"א וההמשכה בהם מבחי' ע"ק כו' כנז' לעיל, והנה בשבת זו"נ הם במקום או"א ממש וזהו ענין במקום שבע"ת עומדים כו').

ומכ"ז יובן שהיו"ט נק' דוקא מועדים לשמחה, זמן שמחתנו, משא"כ בשבת לא נזכר שמחה הגם שהוא למעלה במדרגה, והענין כי השמחה הוא דוקא מדבר חידוש כמו העני המתעשר או חבוש שיצא מבית האסורים שהרי יצא מאפלה לאורה ועי"ז ישמח לבו, וכך הוא ענין יו"ט שהוא חל ביומין דחול שהם בעצמן תחת הזמן וכאשר נקרא ונמשך לשם בחי' הארה מקדש העליון שלמעלה מהזמן להיות נמשך ומתגלה בחי' זו בזמן ולכן נק' יום טוב אזי יהי' השמחה גדולה מאד לאלקים, אבל שבת שהוא העלי' בלמעלה מהזמן לגמרי לכן אין שייך המשל הנ"ל כי הוא למע' מבחי' שמחה אלא הוא בבחי' תענוג וקראת לשבת עונג ועמ"ש מזה בד"ה והגדת לבנך ביום ההוא כו' בסידור בשער חג המצות. (ולכאורה צ"ע כי בשבת ג"כ עליית הזמן שהיא מל' בלמעלה מהזמן א"כ אמאי לא שייך לומר שיצא מאפלה לאורה כו', וצ"ל מפני ששם הוא בחי' הביטול לגמרי בבחי' אין כו'. באו"ת בפסוקים מלוקטים ד"כ ע"ב כ' וז"ל ומועדים לשמחה פי' מי שאינו הולך במלבושים נאים ופעם אחת לובש מלבוש יפה מאד אז יש לו שמחה גדולה, וכן הוא ביו"ט שאז כל העולמות לובשים מלבושים יקרים רוחניים והשכליים, לכן השמחה מתרבה בהם כו' עכ"ל. וי"ל כי הנה הימים נק' לבושים כנ"ל בענין ימים יוצרו כו' וביומין דחול שהם תחת הזמן לגמרי ע"כ הם מלבושים פשוטים אבל ימים טובים הם לבושים טובים ונאים מאד מפני שהוא בחי' מקדש ישראל והזמנים שנמשך בהזמן מבחי' שלמעלה מהזמן א"כ הימים והלבושים הם נאים מאד.