א'רב

ימים ששם הוא בחי' סדר זמנים, והתלבשות זו זהו על ידי המצות, וזהו עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא שע"י הצדקה זכה להמשיך בחי' אברהם הזקן שהוא בחי' עטרת תפארת שיבה שיבוא בימים, זהו תוכן הכוונה הנז' שם. וע' מענין אברהם סבא בזהר פ' תשא דקפ"ט ב' מאן ראש ההרים דא אברהם סבא כהנא רבא ראש דכולא כו' והרמ"ז שם פי' שהוא חכמה. ויש לחזק פי' המגיד נ"ע אע"פ שדבריו א"צ חיזוק ח"ו, ממ"ש בפ' פקודי דר"כ ע"ב דבחי' נהורא קדמאה זהו אברהם, ונהורא קדמאה איתא בפ' בלק דר"ד ב' שהוא חסד דעתיק ע"ש במק"מ, ועמ"ש בהג"ה ע"פ אנכי מגן מענין זה באריכות. ועד"ז אפשר לפרש מ"ש באדרא דנשא קל"ח א' אברהם אברהם פסיק טעמי' בגווייהו היינו הא' בבחי' חסד דז"א הב' חסד דא"א, וענין משה משה לא פסיק טעמא כי משה הוא פנימי' ז"א אשר פנימי' ז"א הוא עתיקא ממש. ומכ"ז יובן יותר ענין מקדש ישראל והזמנים שו"ק דז"א נק' סדר זמנים והקידוש שמקדשי' הזמני' היינו מה שממשיכי' בהם מבחי' ז"ת דע"י ע"ד שפי' הה"מ נ"ע בענין ואברהם זקן בא בימים כו'. וזהו"ע השמים מספרים וכנ"ל. ומכ"ז יובן ג"כ ענין ברכת השנים להיות הגילוי בז"א שממנו שרש בחי' שנה כמ"ש בפרדס ערך שנה, וגם מל' נק' שנה, וע' ברע"מ תצא רע"ח ב' ובפי' הרמ"ז, וברכת השנים היינו שיומשך מבחי' שלמע' מב' בחי' שנים הנ"ל והוא מבחי' שנים קדמוניות שהם בא"א וכמ"ש באד"ר קל"ח ב' ע"פ בקרב שנים חייהו, שמשם יצוה ה' ברכתו לשנים דזו"נ. אך בחי' שבת שהוא העליי' בלמעלה מהזמן נ' שיובן ע"ד כי שבת אותי' תשב, והנה מבואר בפ' חיי שרה דקכ"ט בענין תשובה דהא בשעתא חדא ביומא חדא ברגעא חדא כו' ע"ש שזהו גבוה יותר מבחי' היומין דצדיקים והיינו שתשובה קדמה לעולם שמגיע למדריגה שלמעלה מבחי' זמן לגמרי כי תשובה בבינה שהיא למעלה מבחי' ו"ק שהם סדר זמנים. ועמ"ש מזה בד"ה להבין ענין יג"מ פי' הפסוק מי אל כמוך כו'. והענין כי היומין הם הלבושים שבהם ועל ידם משיג הארת ח"ע כו' ומבואר במ"א ע"פ צאינה וראינה בעטרה ששם אין צריך לבושים כו', ועד"ז הוא ענין היחוד דשבת שהוא העליי' בלמעלה מהזמן ולמעלה מבחי' יומין ולבושים כו'. ואפ"ל עוד לכן דוד ומשיח לא היו להם ימים כי הם ע"ד הבחי' תשובה שלמעלה מבחי' יומין כו' רק אעפ"כ ניתנו לו ימים ע"ד מ"ש בפי' שובה ישראל כו' ואעפ"כ קחו עמכם דברים כו' כי צ"ל ב' הבחי'. עוי"ל בענין שבת אותיות תשב ובמקום שבע"ת עומדים כו', והנה צד"ג בחי' יום טוב צדיק וטוב לו עושים רצונו ש"מ ממשיך בבחי' מקום וזמן שהוא ממכ"ע להיות נמשך שם הגילוי מסוכ"ע, וזהו יחוד זו"נ, אך מקום שבע"ת עומדי' היינו סוכ"ע יחוד או"א שיסוד אבא הוא ההמשכה מלמעלה מעלה גם *