א'רא

היום הזה היינו ז"א דאצי' שנק' יום ונק' זה ע"ד מרע"ה נתנבא בזה היינו בחי' אספקלריא המאירה, אמנם העצמיות של בחי' ז"א היינו אור א"ס המלובש בו ע"ד שנת"ל בפי' בי נשבעתי כו' וכן בגשמיות ביום מאיר השמש אשר שמש הוא בחי' יסוד אבא המאיר בז"א כדפי' הרמ"ז ר"פ בהעלותך ור"פ אמור בענין שמש צדקה, ומעתה יובן ענין שייכות המצות להימים דוקא דכמו"כ למעלה המצות שרשן מא"א כי תרי"ג מצות דאורייתא עם ז' מצות דרבנן הם תר"ך עמודי אור דבחי' כתר, אך אעפ"כ הרי המצות נתלבשו בז"א דוקא וכנודע בענין רמ"ח מ"ע שהם ט"ס דז"א טפ"ט כו' כמ"ש בתו"א בד"ה ביאור ע"פ משה ידבר, ועמ"ש מזה בד"ה והי' לכם לציצית בענין וזכרתם את כל מצות הוי' כו' את כל מצותי, מצות הוי' הן כמו שהן בז"א דאצי' ומצותי נק' מצד שרשן בא"א, וע"ד הנז"ל בענין מועדי הוי' כו' אלה הם מועדי. והנה מצד התלבשותן בז"א יש להם שייכות לבחי' היומין דוקא כי ו"ק דז"א ו"ק יומין עילאין ונק' סדר זמנים ובהם וע"י יוכלו הנשמו' שהם מבחי' זמן לראות ולהשיג גלוי אור א"ס שלמעלה מהזמן, וזהו שהיומין נק' לבושין. וזהו ימי שנותינו בהם שבעים שנה שפי' בזהר ויחי דרי"ז ע"ב ששרשם מזו"נ דאצי' שהם ז' מדות עליונות, והיומין דדורות הראשונים שחיו קרוב לאלף שנה נמשכו מא"א ולא מז"א כמש"ש דל"ז ע"ב ולפ"ז אז היו הלבושין מא"א כו' וממילא שהאור הנמשך ע"י הלבושי' הנ"ל הי' מע"ק וכנודע בפי' לבושי' כתלג חיור דפי' בלקו"ת דקאי על א"א שהוא לבושי' דעתיק יומין, עכ"פ עכשיו שרש היומין הוא מז"א דאצי' שנק' ג"כ יומין עילאין, וזהו ימים יצרו היינו ו"ק דז"א שנק' יצי' דאצי' וכן קאי על יומין של האדם ששרשם משם ופי' יצרו כנודע שהזמן הוא נברא, ולו אחד בהם הכתיב באל"ף והקרי בוי"ו והוא ע"ד מ"ש בזהר ס"פ וירא דק"כ ע"ב ע"פ בכל צרתם לו צר כתיב לא באל"ף כו' אע"ג דלאו בההוא אתר כו' להתם לעילא מטא כו' ע"ש, ועד"ז הפי' כאן דהימים עיקרן ו"ק דז"א שזהו"ע ולו אחד בהם לו בוא"ו דוקא שהוי"ו הוא ז"א דאצי' ו"ק וגם ו' פעמים ו' עולה ל"ו וכמ"ש ע"פ אלה פקודי המשכן, וזהו ג"כ ענין אחד בהם כי אחד היינו בז"א דאצי', אך עכ"ז מטא ג"כ לבחי' לא באל"ף היינו א"א וכנ"ל בפי' בעצם היום ובפי' בי נשבעתי. גם י"ל ולא באל"ף הם מצות ל"ת ולו בוא"ו הם מ"ע וכדפי' בתו"א בד"ה משה ידבר וע' בד"ה לך לך בענין ולו אנחנו כו'. אך להבין איך יסכים זה עם פי' דלעיל דיומין הם הלבושים דחשמל שמתבררים מק"נ, י"ל ע"ד שפי' בד"ה יונתי בענין והחיות נושאות כו' בחי' דמות כמראה אדם להעלותו לבחי' א"א וע' מזה ג"כ בד"ה זכור את יום השבת לקדשו, וזהו ענין עליית לו בוי"ו לבחי' לא באל"ף כמו"כ ע"י היומין המתבררים מק"נ כשנעשה בכל יום מעשה המצות גורם עליות יומין עילאין דז"א לבחי' א"א וכנ"ל.

ומכ"ז יובן ג"כ ענין הנז' בתו"א ע"פ את מספר ימיך אמלא שהוא כענין השמים מספרים הנז' בפ' בראשית ד"ח ע"א ובפ' תרומה קל"ו, ובאור תורה מהמגיד נ"ע פ' חיי שרה ע"פ ואברהם זקן בא בימים פי' ואברהם זקן היינו חסד דע"י שנק' זקן מפני שהוא מאז ומקדם למעלה מבחי' זמן וזהו ועתיק יומין, ואותו חסד דע"י בא בימים ר"ל שבא ונתלבש באברהם שבחסד דז"א שנק'