א'קצב

הארץ וכל יומא ויומא עביד עבידתי' כמ"ש בפ' אמור דצ"ד ע"ב, והיינו יום א' נגלית מדת החסד וברא בה את האור במאמר יהי אור כו' וכן ביום שני נגלית מדת גבורה כו' ורצונו וחכמתו ובינתו ודעתו מלובשים בכל מדה כמ"ש בתניא ח"ב פ"י וזהו ענין השפלה וירידה של המדות וחב"ד המלובשים בהן שירדו מאצי' להיות מהן התהוות בי"ע ולכן נק' ימי חול וימי המעשה אע"פ שהן מדות דאצי' אלא לפי שירדו ונתלבשו בעשי' וכמש"ש א"ר יצחק אי הכי אמאי אקרון ששת ימי חול כו' א"ר חייא בגין דשרי למיעבד בהו עבידתא, וע' מזה בסדור בשער המועדים, דהיינו מטעם הנ"ל לפי שהכלים דמדות דאצי' ירדו בירידה גדולה להתלבש בבי"ע כו', ובשבת עולים המדות וחב"ד המלובשים בהן בעצמותן באצי' וזהו"ע השביתה והנייחא. ואזי כתי' ויכל אלקי' ביום השביעי, מלשון נכספה וגם כלתה נפשי שהוא בחי' כלות הנפש ותענוג וכך ביום השביעי הוא התגלות תענוג עליון.

והנה בכ"ז יובן מה שלכאורה יש להפלא למה הי' צריך להיות משך בריאת העולם ששת ימים והלא ברגע א' הי' יכול לברוא העולם ע"ד משארז"ל והלא במאמר א' יכול להבראות וגם באמת איתא דבמחשבה אחת ברא הקב"ה את העולם. אך הענין שזה שהי' המשך ששה ימים זהו מחמת המקבלים שהם בעלי גבול ותכלית, וכדי שיוכלו להתהוות כמו שהם הי' צריך להיות ההמשכה ע"י ששה מדות הנ"ל שהן הן ששת ימים. וביאור הענין היינו בהיות ידוע שהזמן הוא נברא ומחודש והוא ית' למעלה מעלה מגדר זמן, וזהו ענין שם הוי' שמורה על זה שהוא למעלה מן הזמן שהוא הי' הוה ויהי' ברגע אחד צופה ומביט עד סוף כל הדורות בסקירה אחת, וכדי להיות התהוות הזמן הוא ע"י שמתחלה נתחלק החיות לששה מדות שהם הם הנק' ששת ימי בראשית שכל יום ומדה כולל אלף שנה כמ"ש כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול, ואח"כ מזה מתחלק לכל שנה חיות כללי וזהו ענין ראש השנה, ואח"כ מתחלק לי"ב חדשים בכל ר"ח נמשך חיות כללי לאותו חודש, ולכן נאמר והי' מדי חדש בחדשו כו', נמצא ששה מדות הנ"ל הם ראשית ומקור להתהוות הזמן (ובמ"א נתבאר שע"ז ארז"ל בבראשית רבה פרשה שלישי מכאן שהי' סדר זמנים קודם לכן, כי ו"ק הנ"ל נק' סדר זמנים, לפי שאינן זמן ממש כמו בבי"ע, אלא שהם סדר ומקור להתהוות הזמן, וע' בלקו"ת פ' בראשית בטעמי מצות גבי מ"ע שהזמן גרמא פי' כי מהחזה דז"א ולמטה נק' זמן, אמנם הרמ"ז פ' תשא דקפ"ח ע"ב פי' דשרש סדר זמנים הוא בז"ת דעתיק ע"ש, וצ"ל שזהו ענין ימי קדם הנז' באד"ר דקל"ד טעם היותן נק' ימי קדם היינו קודם לאצי' וכמאמר הנ"ל סדר זמנים קודם לכן, וזהו"ע ההפרש בין עתיק יומין ובין כשנאמר עתיק כי יומין היינו ז"ת ולכן הוא מקור סדר זמנים לפי' הרמ"ז אבל עתיק הוא ג"ר דעתיק ג"כ. אבל אדמו"ר נ"ע פי' בענין ימי קדם שהם למעלה מהשתלשלות לגמרי ע"ד המתנשא מימות עולם, דפי' שמתנשא ומובדל מימות עולם כו' וצ"ע. ולפ"ד הרמ"ז ג"כ אתי שפיר מ"ש במ"א דא"ק נק' מחשבה הקדומה ששם נכלל עד סוף כל הדורות בסקירא א' ממש וסדר זמנים הוא למטה מא"ק היינו ז"ת דמל' דא"ק שזהו ענין ז"ת דע"י כו', אמנם גם א"ק נק'