א'קפט

(ז) והתיקון לזה שעיר דר"ח לחטאת היינו טומאת מקדש ומעביר החטאה חויא תקיפא, ואזי נמשך ומקדשי תיראו אני הוי', חדתותי דסיהרא, אור חדש משם הוי', ובחי' הדעת שהוא היחוד כו' ובחי' נהירו דאנפין.

הגה"ה עמ"ש ע"פ ומי כעמך ישראל גוי אחד, ושם פי' ענין כי ומי גוי גדול כו' ואעשך לגוי גדול כו' ע"ד גדולים מעשה צדיקים ממעשה בראשית שמע"ב הוא מאין ליש ונעשה היש נפרד ומעשה צדיקים ביטול היש לאין עי"ז עיני הוי' אל צדיקים לעשות הישר בעיני ה' שיהי' ביחו"ת הגילוי כמו ביחו"ע יעו"ש ס"ה, וא"כ זהו ענין שני המאוה"ג היינו שיהי' אור הלבנה כאור החמה, וכמ"ש עד"ז במד"ר פ' וירא פנ"ג ע"פ צחוק עשה לי אלקים שהוסיפה על המאורות כו' והיינו דוקא ע"י שממעטים א"ע כנ"ל סעי' ו' דהיינו ענין ביטול היש לאין שעי"ז דוקא ממשיכים, ואפ"ל שזהו פי' כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו, אלקים דוקא ור"ל כיון הם ממשיכים שיהי' שם אלקים ע"ד המאור הגדול דהיינו שיהי' שני המאורות הגדולים כו' והיינו ע"י שהם בבחי' ישראל כי שרית עם אלקים היינו ע"י ביטול היש, כי ב' השמות יעקב וישראל הם נגד שם אלקים ושם הוי' כמ"ש בזהר וישלח דף קע"ד א' וע"י שהם בבחי' ישראל כי שרית כו' ממשיכים חיבור הוי' אלקים ע"ד את שני המאוה"ג, ולכן אלקים קרובים אליו, ובענין מש"ל ס"ד שהוי' אלקים היו בבחי' שני המאוה"ג יובן עוד ההסבר ע"ד מ"ש במ"א בפי' מארז"ל שהיין משמח אלקים, שהשמחה הוא גלוי הפנימי', וע"י שנמשך פנימי' האור משם הוי' בשם אלקים כמו יאר הוי' פניו אליך זהו ענין משמח אלקים כמשנ"ת קצת מזה בלק"ת פ' שלח בד"ה ענין הנסכים ספ"ב, הרי מובן שלפעמים מקבל שם אלקים מבחי' שם הוי' לא מהפנימיות כ"א מהחיצוניות והאחוריים ע"ד וראית את אחורי כו' ואזי נק' שם אלקים המאור הקטן וכאשר שם אלקים מקבל משם הוי' מהפנימי' שזהו ענין משמח אלקים אז י"ל נקראו שני המאורות הגדולים כו'.

קיצור מההג"ה. גוי גדול, גדולים מעשה צדיקים ממע"ב שממשיכים שיהי' המאוה"ג, הוסיפה על המאורות עי"ז אשר לו אלקים קרובים אליו, ענין משמח אלקים ע"י יאר ה' פניו, ע"י ענין ישראל ויעקב כי שרית.

קיצור אות חית. פי' לחטאת להוי' לחטאת להעביר הזוהמא ועי"ז לה' שנמשך אור וגילוי שם הוי', ע"ד הרוצה לקבל עליו עומ"ש שלימה יפנה ויטול ידיו כו' דאל"כ אין אדם דר עם נחש בכפיפה.

(ט) ענין השעיר נ' ע"ד ששלח יעקב מנחה לעשו אחיו שהכוונה אינו לעשו גשמי כ"א להעלות מ"ן לשרשו לעולם התהו וממילא נתבטל עשו שלמטה, ושלח עזים מאתים כי עזי מסגין ברישא והדר אמרי ע"כ הקדים עזים לרחלים, בכדי לעורר שרשן עולם התהו שקדם לתיקון,

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.