א'קפז

דקדושה ממילא מתבטל הס"מ ששרשו משם כמו שעשו נהפך לאוהב ליעקב לשעה ע"י המנחה כו' שהעלה מ"ן לעולם התהו, מה גם שנותנים לו חלק ג"כ מהשעיר דר"ח דוגמא שעשו שלמטה קיבל המנחה בגשמיות רק שעיקר ההעלאה הי' לעולם התהו, ואפ"ל עד"ז שגם ע' פרים דחג הם ג"כ העלאת מ"ן לעולם התהו שרש ע' שרים כו' ע"ד אז אהפוך אל עמים כו' לכן מזה נמשך אח"כ בשמע"צ שיאיר המקיף עליון בבחי' הפנימיות ממש כו' ומתייחד התהו והתיקון והיו לאחדים.

י) ובכ"ז י"ל טעם שבקרבן חטאת אין נסכים משא"כ בעולה שארז"ל כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאלו מקריב עולה בלא מנחה כו', ועל הנסכים י"ל כי ניסוך היין יין משמח אלקים ע"י שממשיך יאר הוי' פניו אליך כמ"ש בההג"ה שבהקיצורים, וזהו ענין שהעבודה צ"ל בשמחה, כמ"ש תחת אשר לא עבדת בשמחה כדי להמשיך כמו"כ השמחה למעלה גלוי הפנימית, אך החטאת שהוא בחי' בעל תשובה אין שייך בו השמחה כי אדרבה צ"ל בוכה ועצב על החטא וכמ"ש בזהר פ' ויקרא ד"ח ע"א וע"ב מזה ושם הקשה א"כ איך נשלם השמחה ותירץ שהכהן והלוי משלימין השמחה, ובר"ח פ"י משער האהבה הביא מה שתי' עוד בזהר תרומה דקס"ה סע"א, ולפה"נ מהזהר דאע"ג דאינו בשמחה עבודתו ותשובתו מתקבל כיון דלא סגי בלא"ה, לפי"ז צ"ל אע"ג דמבואר בזהר תצוה דקפ"ד ע"ב דכמו שהאדם מראה גוונו כך נמשך לו מלמעלה ואי איהו בעציבא יהבין לי' דינא לקבלי', זה אינו ע"י בע"ת שמגיע בבחי' סוכ"ע דתמן לית שמאלא בהאי עתיקא א"כ אע"ג שהוא בעציבו יתמתק עציבו וכ"מ מהזהר תרומה הנ"ל וכ"מ בזהר פ' אמור דק"ה ע"א גבי ענין היושב בתענית חלום בשבת כו', וכיון שהבע"ת המביא קרבן חטאת הוא בוכה ע"כ אין שייך בו השמחה לכן אין בו ניסוך היין המשמח ואעפ"כ ע"י התשובה שנמשך ישוב ירחמנו מאן ישוב ע"ק כו' וזהו הביאו עלי כפרה ע"י התגלות התענוג עליון נמתק הדין וכן בשופר ע"י גנוחי גניח ילולי יליל ממשיכים יגמה"ר, ולכן אין אומרים הלל בר"ה וביוהכ"פ שהלל מורה על רוב השמחה וזהו ענין מועדים לשמחה כו' גם בשבת נזכר רק ענג ולא שמחה, אך בסש"ב פל"א וס"פ ל"ד מבואר דגם בבע"ת צ"ל שמחה וכ"כ באגה"ת ר"פ י"א, וצ"ע איך יתרץ מאמרי הזהר הנ"ל, אך נ' שעכ"פ זהו ע"ד ההפרש בין שמחה ובין גילה שנת' בלק"ת בד"ה שוש אשיש שהגילה היא כאשר הרעדה היא בגילוי רק בפנימיות יש שמחה זהו הנק' גילה כמ"ש וגילו ברעדה וזהו ענין ר"ה שאז היראה עיקר והחדוה היא בפנים ועד"ז הוא בבע"ת, ועמ"ש בד"ה וידעת היום דרוש השני בענין שלום שלום לרחוק ולקרוב, והו"ע וכל הלבבות ייראוך וכל קרב וכליות יזמרו, ולכן גם בבחי' זו אין שייך ניסוך היין שזהו מורה על גילוי השמחה כו', אך מה שאין בו ג"כ מנחה דהיינו סולת בלול בשמן כמו בעולה צריך טעם, ואפשר כי השמן מורה ג"כ על הגדולה שבשמן נמשחים כהנים כו' ובע"ת צ"ל בשפלות ולא להראות גדולה כו'.