א'קפה

בעי לאתחדתא חד שעיר בגין דלא יקטרג חדתותא כו' עכ"ל, וכ"כ עוד בזהר ר"פ בא דל"ג ע"א וז"ל ת"ח בשעתא דעאקו כד אתייהיב חולקא חדא להאי סטרא לאתעסק בי' אתפריש לבתר מכולא, כגוונא דא שעיר בר"ח, שעיר ביומא דכפורי בגין דאתעסק בי' ושביק להו לישראל, וכ"כ בזהר פ' נח דף ס"ד ע"א וכדין ישראל לתתא מקרבין שעיר והוא נחש אתמשך אבתרי' דההוא שעיר, וסיהרא אתדכיאת כו' וכ"כ בפע"ח שער ר"ח פ"א.

קיצור. התולע"י ביאר איך ע"י השעיר נפרש הזוהמא, כי השעיר ניתן חלק לס"מ כענין שעיר המשתלח ונהנה בזה יותר ממה שחוטף וגוזל השפע מלמעלה מחמת עוונות הדור, ועי"ז מתעסק בהשעיר ופורש מהכבוד ואז דוקא מתעלה הכבוד לקבל מבחי' צדיק הוי', משא"כ קודם שנתפרש נאמר כי קצר המצע מהשתרע ואין אדם דר עם נחש בכפיפה וע"כ נאסף הצדיק למעלה, וכ"מ בזח"א סד"א ח"ב לג"א רלח"א.

ט) אך קשה לי לומר שהשעיר ניתן חלק להשר ההוא לבד, שהרי החטאת נקרא קדה"ק ואמרו דם חטאת קודם לעולה מפני שהוא מרצה, וניתן על ארבע קרנות ועל היסוד משא"כ העולה והרי העולה כולה לגבוה ואין לחיצוני' אחיזה בה כלל, כמ"ש בזהר ר"פ בא ואעפ"כ דם חטאת קודם, א"כ זהו ודאי חלק לגבוה, מה גם כי על השעיר דר"ח אמרו הביאו עלי כפרה ופירשו שעולה בבחי' ומדריגת על הוי' דהיינו הבינה שבה מאיר ע"ק, וכ"כ בבה"ז פ' אחרי על המאמר שם דע"ט ב' הביאו עלי כפרה פי' כפרה היינו ע"י שעיר שמקריבין בר"ח שנזרק הדם והחלב ע"ג מזבח החיצון ועי"ז נמשך בחי' אורות דתהו בבחי' התיקון והרי נתייחדו עי"ז בחי' או"י ובחי' או"ח עכ"ל בדף קכ"ו ע"ד מובן שע"י החלב והדם ממשיכים ריח ניחוח להוי', ולא שזהו רק חלק להשר לבד, ולא דמי כלל לשעיר המזבח שאינו קרב כלל כ"א נשלח לעזאזל המדברה כו' והוא ע"ד המנחה ששלח יעקב לעשו משא"כ בשעיר דר"ח שקרב על המזבח ונק' קדה"ק (ואפ"ל כל הקרבנות ממשיכים אורות דתיקון והשעיר להמשיך אורות דתהו כמ"ש כה"ג בד"ה ויקח מן הבא בידו מנחה כו') גם הרמב"ן והבחיי פ' ויקרא פירשו עולה שלמים חטאת, עולה בבינה, שלמים בתפארת, חטאת עטרת, שהיא כנס"י, וכיון שהיא עכ"פ בעטרת אין שייך לומר שהוא חלק להשר כו', וכ"כ הבחיי פ' ויקרא דקל"ג ע"ד ע"פ או הודע אליו חטאתו וז"ל אמנם מה שהוצרך לומר הודע בהא ולהוסיף מלת או מפני שקרבן חטאת לה"א אחרונה שבשם כו' וע' זהר ויקרא דכ"ג ע"ב מענין או הודע אליו כו', ובזהר תצוה דף קפ"ד סע"ב בענין שני שעירי יוהכ"פ מבואר בהדי' דהשעיר שבפנים זהו ענין כיון דאתפייס בהדי' (דברי' כו' ע"ש) פקיד מלכא למעבד סעודתא עילאה לי' ולברי' יעו"ש באריכות ודקפ"ה ע"א, א"כ כמו"כ עד"ז גם שעירי ר"ח ושעירי מועדות שנעשים ג"כ ע"ג המזבח הם ג"כ ודאי סעודתא דמלכא כו'. אלא הענין י"ל כמ"ש בת"א פ' וישלח בד"ה ויקח מן הבא בידו מנחה, וז"ל דמ"ב סע"ג, והנה יש ב' מיני השתלשלות, האחד השתל' האורות בכלים בבחי'