א'קפ

הוא התורה לחם חטה כ"ב אתוון דאורייתא ונתברר עה"ד ונכלל בעץ החיים לכן עי"ז מבטל כח הרע שביצה"ר ששרשו מעה"ד חטה היתה ויוכלל ג"כ ביצ"ט כו'.

ובזהר ר"פ וישלח פי' מאי חטאת רובץ דא יצה"ר ודוד ה"נ קרייה חטאת ופי' לפתח היינו מיד שיוצא מפתח בטן אמו, וכן ארז"ל סנהדרין דצ"א ע"ב ובפ"ג דנדה ד"ל ע"ב שזהו ענין לפתח חטאת רובץ, והטעם שהיצה"ר מקדים לבוא זהו ע"ד קליפה קדמה לפרי, ועד"ז זהו שארז"ל מ"ט עיזי מסגן ברישא והדר אימרי כו', ומ"ש ודוד ה"נ קריי' חטאת היינו מ"ש וחטאתי נגדי תמיד כו', וזהו והאבן גדולה ע"פ הבאר וארז"ל במד"ר ויצא פ"ע זה יצה"ר, ופי הבאר פי' בזהר שם שהוא מ' הנק' באר מ"ח ע"ש דקנ"א ע"ב, והאבן גדולה זהו המקטרג שלא יומשך השפע הנק' מים חיים הנמשכים ממקור מים חיים.

קיצור ענין מיעוט בא כו' עד במקום הביטול נכתב לעיל. יוצר המאורות הם זו"נ ובשרשם בא"א שניהם גדולים רק זה ימין וזה שמאל וזהו לעושה אורים גדולים, ה' זעירא ז"ס מיעוט הלבנה שירדה לבריאה ואזי נק' הדיבור העליון בשם מדבר במם פתוחה שיש פתח ומבוא לחיצוני' לינק ממנה וזהו לפתח שהוא הדיבור עלמא דאתגלייא חטאת רובץ, נמצא חטאת לשון חסרון ומיעוט ע"ד והייתי אני ובני שלמה חטאים, גורם לבחי' חטאת רובץ חטא וחטאה זו"נ דקליפה שינקו כו', ובנפש חטאת זה היצה"ר שיש לו התגברות מחמת מיעוט הדעת שעי"ז יוכל ליכנס בו רוח שטות לחטוא, והיצה"ר נק' חטאת לשון חטה עץ הדעת חטה היתה ולכן האכילהו לחמה של תורה העשוי מחטה כ"ב אתוון דאורייתא שנכלל בעה"ח, וענין לפתח חטאת רובץ ע"ד קליפה קדמה לפרי, והאבן גדולה ע"פ הבאר, וכל זה נמשך ממיעוט הלבנה כו' ודעתן קלות אזי בהאי נוגה מפתה לאתתא.

ז) והעצה לזה זהו ענין שעיר חטאת דר"ח היינו חטאת לשון נקיות וטהרה וכמו מי חטאת דאפר פרה שהם מטהרים הטמא וזהו הביאו עלי כפרה הסרת הליכלוך, כמש"ל סעי' א'. וז"ל הזהר ר"פ חיי דקכ"ב ע"ב והאי מלך מל' דאצי' אתכסיא נהוריה ואתחשך עד דאתדכי ואתחבר לעילא, ור"ל כמו האשה יש לה י"ד ימים ימי נדה וימי לבונה עד שנטהרת לבעלה כן הם י"ד ימים של סוף החדש ובר"ח נטהרת המ' שהיא הלבנה לקבל האור מבחי' שמשא קדישא, ובג"כ שעיר דר"ח בגין דאתפרש ההוא שדה ממלכא קדישא, ר"ל להפריש הקליפה שלא תקבל השפע מז"א ולא יהי' בחי' שפחה כי תירש כו' וע"ז בא השעיר דר"ח שהוא חטאת לשון נקיות וטהרה להעביר החטאה כו', ובהשמטות זח"א סי' כ"ה ד"ט סע"ב ואנן מקריבין שעיר בר"ח שעיר עזים אחד לחטאת דהאי חטאת מסטרא דפר חטאת אתי, דכתיב שמור ושמור ל"ת איהו, היינו שמור לנוק', ששם צריך שימור ע' לק"ת בשה"ש בד"ה קול דודי פ"ב בענין מצה