א'קעז
(כי הירח הוא בחי' עיר אלקינו מונין ללבנה כו') וע' זח"א חיי דקכ"ב מענין זה וז"ס טומאת מקדש כו', והנה הנשמה נק' ירח כמ"ש עד אשר לא תחשך כו' והירח וארז"ל פכ"ג דשבת דקנ"א סע"ב והירח זו נשמה, כי שרשה מבחי' מ' הנק' כנס"י ונק' ירח שמקבלת מבחי' שמש הוי' ועמ"ש מזה בתו"א פ' יתרו בד"ה בחדש השלישי ובד"ה מחר חדש ונפקדת, וא"כ מיעוט הירח היינו שנתמעט אור ההשגה וע"ד שכתב בר"ח שער היראה פ"א ד"ו ע"א הב' גדול בבחי' ההשגה כו' ע"ש וא"כ מתחלה הי' מקור הנשמות ג"כ ע"ד המאוה"ג שאז הי' דעת גדול בהנשמה וכמו אפילו אחר מיעוט הלבנה הרי בט"ו דור מאברהם עד שלמה שהי' כנגד ט"ו יום שהלבנה הולך ואור הי' גילוי אלקות בנש"י וכמ"ש בשלמה וישב שלמה על כסא הוי' מכ"ש אם לא הי' כלל מיעוט הלבנה, ומיעוט הירח היינו שנתמעט אור ההשגה של הנשמה ועמ"ש בענין מל' שהדעת שלה רק מעט' דגבורה וז"ס נשים דעתן קלות כו', וע' מזה בלק"ת פ' תזריע בד"ה שוש תשיש דף כ' ע"ב ובפ' חקת בד"ה ויקחו אליך פרה איתא במשניות ושם ספ"ב ובסדור בדרושים לחתונה בד"ה ענין רב שמואל בר יצחק מרקד אתלת כו' ענין אדעתי' דנפשי' קעביד כדי לתקן נפשו שאין זה עדיין בחי' לשמה ממש וזהו הנמשך מבחי' שדעתה קל כו' ע"ד הנ"ל בד"ה שוש תשיש, גם אפ"ל ע"ד שנת' בת"א בד"ה ואלה המשפטים בענין וזרעתי את בית ישראל זרע אדם וזרע בהמה זרע אדם הם נשמות דאצי' שיש להם דעת גדול באלקות משא"כ נשמות דבי"ע שנק' זרע בהמה שאין בהם הדעת בערך זה כו' כ"ז הו"ע מיעוט הירח מיעוט הדעת של הנשמה, ועיין עוד בת"א פ' בראשית בד"ה ענין הברכות ובד"ה כי אתה נרי ובד"ה וישכם לבן גבי שוב למען עבדיך שבטי נחלתיך ובד"ה זכור דעמלק בענין כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבינו אלא אחד ובד"ה כי ההרים ימושו, והנה מחמת מיעוט אור הנה"א נגדל כח נה"ב שהיא ושפחה כי תירש כו' וז"ס הגדיל אויב כו' כי ולאום מלאום כו', ולכן מקדימים ברכת יוצר המאורות לק"ש שיהי' אורים גדולים ויומשך הדעת בכנס"י.
קיצור. במא"ע פי' מיעוט אור הלבנה קטנות הדעת ע"ד יצרם בדעת בבינה ובהשכל, י"ל כי גדלות הדעת ע"ד ורעה אמונה בבחי' סוכ"ע אני הוי' לא שניתי כאלו רואה ועמ"ש ע"פ כי אל דיעות שמלמטה למעלה כו' וע"פ לעשות הישר כו' וצרכי עמך מרובים זהו לפי שדעתם קצרה, משא"כ בבחי' משים עצמו כשיריים, ומזה נמשך כי פנו אלי עורף כו', גם ע"ד אני הוי' לא שניתי ואעפ"כ ואתם בית יעקב לא כליתם שאין לכם כלות הנפש, ולמעלה ענין זה כי הנה שמש הוא יחו"ע הגילוי כמו דכולא קמי' כל"ח משא"כ הלבנה יש וביטול וכשהיו שני המאוה"ג זהו ע"ד אנשי יריחו היו כורכים את שמע ונק' יריחו עיר התמרים צדיק כתמר יפרח המשכת דעת עליון, משא"כ כשאין מאיר בחי' זו ואזי נראה העולם יש זהו מיעוט הלבנה, ומחמת מיעוט הירח נמשך דגם כשיש זיווג הוא רק בבחי' אב"א שהוא רק בחי' אתכפייא וממילא גם ההמשכה מלמעלה אינו
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.