א'קעג

הוי' אלקינו הוי' אחד כו', ולכן ע"י יחוד נקראו ב' השמות המאורות הגדולים וז"ס יחוד הוי' אלקים שמש ומגן כו' והוא המשכה פנימי' מאור א"ס שיהי' ומלאה הארץ דעה כו' וז"ס והאדם ידע את חוה כו', והנה ענין היחוד היינו שההמשכה מאור א"ס בבי"ע צ"ל ע"י ב' השמות דוקא הוי' אלקים ועמ"ש מזה ע"פ מאמר הזהר פ' בחוקתי ע"פ דומה לצבי שהוא עד"מ כמ"ש הוא משה ואהרן אשר יציאת מצרים שענינו להיות גילוי כי הוי' הוא האלקים צ"ל ע"י ב' בחי' היינו משה ואהרן, וזהו הוא משה ואהרן שהם ממשיכים גילוי הוי' הוא האלקי', כי משה כבד פה וכבד לשון כבד פה לגבי אורייתא דבע"פ לפי שהי' ונחנו מה בחי' ביטול דחכמה והוא מקבל גילוי חכמה עילאה משה נתנבא בזה ולא הי' יכול להיות הגילוי ממנו אלא ע"י אהרן אותיות נראה באורך נראה אור וזהו ואהרן אחיך יהי' נביאך ולכן ארז"ל שעליהם נאמר טובים השנים מן האחד במד"ר בקהלת, וכמו גילוי תושב"כ זהו ע"י תושבע"פ, וישראל מתקשראן באורייתא ואורייתא בקוב"ה נמצא התורה היא הממוצע המחבר אור א"ס ב"ה עם נש"י ובהממוצע צ"ל ב' בחינות והיינו תושב"כ ותושבע"פ וע' בלק"ת בד"ה ביום השמע"צ כנישין יהא לכון שנק' ג"כ אביך ואמך כו', וכמו"כ ההמשכה מהמאציל בבי"ע צ"ל ע"י האצי' שהוא הממוצע ויש בהממוצע ג"כ ב' בחי' שהם ע"ד כרוב אחד מקצה מזה כו' כמ"ש בת"א פ' תרומה בביאור ענין הכרובים מכי"ק אאזמו"ר נ"ע וזהו ענין זו"נ שהם ב' שמות הוי' אלקים כו', ועיין במד"ר פ' בראשית ר"פ יו"ד ע"פ ויכולו השמים והארץ שני דיוסקוסים נאים כו'. ונחזור לענינינו דכאשר הוא יחוד שם הוי' ושם אלקים אזי נקראו שניהם המאורות הגדולים וזהו אימתי גדול כו' וכנ"ל, משא"כ כיון דאתפרש דא מן דא והיינו שאז אין מאיר בהדבור בחי' יחו"ע שיהי' ע"ד זה הדבר, ויובן זה ע"ד מ"ש בסש"ב סוף ח"ב פי"ב וז"ל וכן בחילופי אותיות או תמורותיהן נבראות בריאות חדשות פחותי המעלה בערך הנבראים מהאותיות עצמן כי הן דרך משל דוגמת אור המאיר בלילה בארץ מן הירח ואור הירח הוא מהשמש ונמצא אור שעל הארץ הוא אור האור של השמש, וככה ממש כו' עכ"ל ע"ש הרי מזה למדנו שבחי' אור הירח זהו עד"מ חילופי אותיות, ולכן אינו כמו בחי' הדיבור הזה שהוא בחי' גדול הוי' כו' בעיר אלקינו שזהו כמו עצם האותיות הדיבור ולא חילופיהן ותמורותיהן, ועד"ז אמרו דועד הוא אחד בחילופי אתוון בזהר תרומה דקל"ד ע"א ובפרדס שער הצירוף ספ"ו כ' בשם הת"ז כי כל החילופים והתמורות האלו הם מצד מט"ט כמו חילוף האותיות הוי' אלקינו הוי' שבק"ש בשם כוזו במוכסז כוזו, או שם הוי' במצפ"ץ בא"ת ב"ש הכל מצד מט"ט, ולע"ל בזמן הגאולה יתפשט קוב"ה מכל הכינויין והלבושים האלו כו', ועיין מזה ג"כ בפרדס שער אבי"ע פ"ו המשיל זה ג"כ לענין חותם, וכשהחותם על השעוה כו' וע"ש פ"ח גם ע"ד ההפרש בין אתוון זעירין לאתוון בינונים ומכ"ש בין אתוון רברבן ע' זהר ויחי דרל"ט ע"א פתח ואמר ויקרא אל משה הכא אל"ף זעירא אמאי כו' ועד"ז בהבראם ה' זעירא זהו"ע לכי ומעטי א"ע כמ"ש במא"א אות ה' סעי'