א'קע

שקראה אמי, משא"כ בחי' חטאת זהו ע"ד שקראה בתי, והיינו ענין חטה כברתא דמתחטא לפני אבוה, אבל חמינן בשבטים כולהו דלית בהו חט ובה אית חט וקרינן חטה, בזהר פ' בלק דקפ"ח ב', ונזכר מזה בלק"ת פ' אמור בד"ה והניף את העומר פ"ג שזהו ענין מארז"ל עץ הדעת חטה היתה והיינו שצ"ל בירור עה"ד וזהו ברתא דמתחטא ונמשך ה' באותיות חט הה"א הוא ה"ח דאבא כו', ועד"ז החטאת שמתברר עה"ד כו' בחי' ח"ט הנ"ל, ואפ"ל שזהו ע"ד אגוז ג"כ גימטריא חט, כמ"ש רמ"א בהגהת שו"ע ססי' תקפ"ג ובפרדס ערך אגוז המל' נק' אגוז והטעם שהיא מתלבשת בתוך הקליפות כמוח האגוז המתלבש בתוך קליפותיו כו' ובמ"א פי' בתיקונים שהיסוד נק' אגוז והמ' גנת אגוז עכ"ל, ובמא"א אלף סעיף למ"ד אגוז נק' היסוד וכן גימטריא טוב בין דדכורא בין דנוקבא והעיקר הוא יסוד דדכורא וצריך להעביר ג' קליפין דאגוזא הערלה ופריעה ואטופי דדמא עכ"ל והי"נ הביא מהקדמת הת"ז דף יו"ד ע"ב ובתיקון נ"ה דצ"ה ע"ב, וע' פרדס סוף שער היכלי התמורות פ"ז, שזהו ג"כ ענין ג' שני הערלה, ובשנה הרביעי יהי' כל פריו קדש הלולים כו', וע' בזהר שמות דט"ו ע"ב.

קיצור. הירידה דגבי חטאת זהו ע"ד ושלשת תרד מאד בחי' והייתם לי סגולה מכל העמים, ע"י לשארית נחלתו מברר המדות רעות, וירידה זו צורך עליה להיות הולך סגולתא, ונק' זה ירידה לגבי בחי' עולה שהבירור נעשה שלא ע"י דרך ירידה כ"א ע"י גילוי האבוקה ממילא נכללו הניצוצו' כנר בפני האבוקה וכמו שבת לגבי ששת ימי המעשה, והנה חטאת לשון נקיות ע"ד כברתא דמתחטא, עה"ד חטה היתה, ובשבטים לא הי' חט כי היו מבחי' עה"ח, וגם ע"ד אגוז גימט' חט וע"י שבירת הג' קליפין הוא גימט' טוב.

ג) והש"כ פי' חטאת מלשון והייתי אני ובני שלמה חטאים במ"א סי' א' כ"א ופירש"י חסרים ומנועין מן הגדולה כמו קולע באבן אל השערה ולא יחטיא, שופטים סי' כ' י"ו, דהיינו שלא ישגה ולא ישנה, וא"כ ענין לחטאת להוי' ר"ל על חסרון ומיעוט אור הירח, ואפ"ל שע"י חסרון זה שבירח שהיא מ' גורם ג"כ החסרון בשמש ע"ד הצדיק אבד מלקבל הברכאן דאימא עילאה כי אין נותנין פרנסה לאדם אלא בשביל אשתו וכנודע אימתי הוא גדול כשהוא בעיר אלקינו בזהר ויקרא דף ה' ע"א, וזהו לחטאת לה', כי השמש זהו שמש הוי' וע"י קרבן חטאת דמוסף דר"ח נתקן בחי' זו שלא יהי' אני ובני שלמה חטאים וחסרים, וכמו כל קרבן חטאת שע"י הקרבן נתתקן החטא כו', והיינו שעי"ז נמשך מילוי החסרון בתוספת אור כמארז"ל הביאו עלי כפרה עלי דוקא ע"ד שרפים עומדים ממעל לו בלק"ת פ' אמור בביאור ע"פ ונקדשתי בתוך בנ"י. והנה בזהר ר"פ חיי דקכ"ב ע"ב בענין מלך לשדה נעבד, אית שדה ואית שדה כו' ובג"כ שעיר דר"ח בגין דאתפרש ההוא שדה ממלכא קדישא ולא שריין בההוא שדה ברכאן מהאי מלך, ועמ"ש ע"פ ובשר בשדה טרפה וע"פ איש שדה ובילקוט ע"פ היוצא השדה שנה שנה, ובמק"מ פ' חיי שם כתב פי' טעם שעיר של