א'קסג

זהו מה שמתברר בירור אחר בירור מהחטה כך עה"ד חטה היתה כמ"ש הענין בלק"ת פ' אמור והמ' דאצילות מברר עה"ד טו"ר עד שנעשה ממנו סלת הראוי למאכל אדם העליון, וענין מנחה מבואר בת"א פ' וישלח ע"פ ויקח מן הבא בידו מנחה שהוא ענין מ"ן להמשיך מ"ד ממזל השמיני ונוצר לבחי' ה' תתאה, ובלק"ת פ' שלח בענין הנסכים פי' שהזבח היא העלאה והמנחה היא המשכת האור כו' והסלת זהו דעת והשמן חכמה והיין בינה כו' וידוע כי יש ב' דעות א"כ הסולת י"ל המשכת דעת עליון לד"ת כו', ובזהר שם בלולה בשמן כתיב בשמן בההוא שמן דנגיד ונפיק מלעילא, כי הדעת ממשיך הטפה ממוח החכמה כו', ונסכו היינו ניסוך היין כו', בפסוק וביום השבת י"ד תיבין י"ל ע"ד שבעת ימים ושבעת ימים התחברות ז' היכלין דבריאה בז' דאצי' עמש"ל, ובפסוק עולת שבת ז' תיבין התחברות ז' דאצי' בז"ת דע"י וז"ס עולת שבת ז"א בשבתו ע"י, וע' טור רסי' רפ"ו כ"א תיבות.

קיצור שהב' כבשים צ"ל שוין ע"ד שזו"נ שוין בקומתן בשבת ומה שהם שני כבשים וביו"ט ז' זהו שרומזים לבחי' גבוה יותר, וכמו יו"ד לגבי ה' וקש"י לגבי יוד, ושני עשרונים שכינתא עילאה ותתאה שיהי' השם שלם, וזהו הסולת למנחה והם בלולים בשמן הנמשך מלמעלה ונסכו יין ג' בחי' חב"ד.

עולת שבת בשבתו

עולת שבת בשבתו על עולת התמיד ונסכה. בזח"ג ס"פ אחרי דע"ט ב' ותנינן כתיב מזמור שיר ליום השבת, ליום השבת ממש, שבחא דקא משבח קב"ה (פי' זעיר שהוא יום השבת משבח לפרצופים העליונים מק"מ, עמ"ש בביאור ע"פ ונקדשתי בתוך בנ"י בענין הקדוש הראשון, וע"פ לא הביט און ביעקב בענין ולא ראה עמל בישראל פי' ישראל שיר אל יעו"ש, ועמ"ש במ"א בענן קוב"ה מצלי יהי רצון מלפני כו' ובד"ה את שבתותי תשמרו בענין שבת עילאה) כדין חדוותא אשתכחת ונשמתא אתוספת (היינו שנמשכים לז"א מוחין דגדלות וכמ"ש בביאור מאמר הזח"ג אמור ד"ק ע"ב גבי אימתי זווגא דכנ"י במלכא קדישא, שבשבת דוקא נק' הז"א מלכא קדישא שמאירים בו מוחין דאבא הנק' קדש), דהא עתיקא אתגלי וזווגא יזדמן (פי' שכדי שיהי' השפעת ש' הוי' דז"א בכבודו שהוא בחי' מל' זהו דוקא ע"י שנמשך תוספת אור מאוא"ס ממש בשם הוי', ולכן כדי שיהי' זווגא היינו שם הוי' בשם אלקים ואד', זהו ע"י דעתיקא אתגלייא שהוא אוא"ס, וזהו דוקא בשבת, וזהו מזמור מ' שיר ז"א ליום השבת שמזמרים עבור תוספת גלוי האור מא"ס) כו' תאנא כתיב עולת שבת בשבתו על עולת התמיד, דבעי לכוונא לבא לעילא יתיר משאר יומין וע"ד על עולת התמיד דייקא, אפ"ל כי עולת התמיד הוא עליית המל' להתחבר בז"א כענין שפי' בזח"ב וארא דכ"ח סע"ב בפי' ארוממך אלקי המלך, אבל על עולת התמיד היינו למעלה מז"א, כי ז"א עצמו עולה באבא ובעתיקא כו' והיינו מה שסמך לזה הזהר ענין ותתפלל חנה על ה', דהיינו למעלה משם הוי' כו', וזהו ענין עולת שבת שהוא ז"א בשבתו דהיינו עתיקא וכמ"ש בד"ה