א'קמו⁶

אהבה השכלית דבירור נה"ב כו' שבחי' זו אינה כ"כ בתמידיות כמו האהבה הטבעית כו'. וא"כ אפ"ל עולת תמיד זהו ע"ד שנתבאר בזח"ב פ' ויקרא דף ז' ע"ב ענין ואיש דא קודב"ה כי יקח את אחותו דא כנס"י חסד הוא, הרי שייך יחוד בבחי' זו וע' בבה"ז פ' וירא ע"פ וגם אמנה אחותי בת אבי היא כו' שהזכיר אברהם בחי' זו ג"כ לפי שבחי' זו נמשך מיחוד או"א שהוא יחוד תדירי, וזהו מי יתנך כאח לי, מה טוב ומה נעים שבת אחים, והמוספין י"ל ע"י בחי' אהבה גדולה מאהבת אח ואחות אלא ע"ד שהגוף אוהב את הנשמה ע' ד"ה והקרבתם עולה אשה, או כמו יונתי תמתי גבוה מאחותי רעייתי או כמו עד שקראה אמי כו' אך בחי' זו אינה תמיד ועמ"ש בבוך תרי"ט ב' בהגהות לד"ה ויקהל משה בענין עולת שבת על עולת התמיד, ועמ"ש מענין העשוי' בה"ס בבוך במדבר פ' פנחס כמה שיטות, ובביכעל של מו"ח העתק פערטיל דכ"ז ודף ע"ז, ומאחר שהכח לעולת תמיד הוא העשוי' בהר סיני ע"כ צריך כל אחד לעסוק בתורה בכל יום אפילו פרק אחד שחרית ופ"א ערבית שעי"ז דוקא נותן כח בהנשמה להיות נר ה' נשמת אדם, עיין סש"ב פי"ט שזה נמשך לאדם ע"י עסק התורה כיון ישראל מתקשראן באורייתא ואורייתא בקודב"ה.

עוי"ל פי' העשויה בהר סיני, ע"ד מ"ש במד"ר פ' צו כי נח איש צדיק וערבה קרבנו לחבר מ' עם צדיק יסוד עולם אבל ישראל בריח התיכון מחבר מ' עם ת"ת ואז שרש המשכה בא ממקום עליון יותר כיון שמבריח מהקצה אל הקצה דהיינו מעת"י עד המ', ועיין בסידור בד"ה ששת ימים תאכל מצות דרוש השני ושם בד"ה וזהו ביאור ענין היחוד, ועיין ברע"מ ר"פ כי תשא בענין העשיר לא ירבה דא עמודא דאמצעיתא, והדל לא ימעט דא צדיק. וזהו העשוי' בה"ס שתהי' העולה ע"ד שהקריבו ישראל עדא"צ שלמעלה מבחי' עולה דנח כו'.