א'קמו⁵

יחידה שבנה"א, ושלום בפמשמ"ט שמ' דאצי' מחברת אור האצי' בבי"ע ומאיר בחיות המרכבה שמשם שורש נה"ב שנמשכה מפני שור ועי"ז מתבטלת נה"ב לגבי נה"א, לכן מזה נמשך שתהי' כנס"י בבחי' עולת תמיד לריח, דהיינו עשה רצונך כרצונו ובטל רצונך מפני רצונו, ועיין מזה בלק"ת ר"פ במדבר בענין שאו את ראש כו' לגולגלתם.

אך פי' עולת תמיד, בחי' תמיד דוקא, ולכן ארז"ל כל התדיר מחבירו קודם את חבירו התמידין קודמין למוספין. אפ"ל ע"ד שביאר אדמ"ו ז"ל בלק"ת בשה"ש בד"ה אני ישנה ולבי ער, ושם רפ"ב בענין אחותי רעייתי דאחותי היא האהבה הטבעית המסותרת כו', מחמת מקור חוצבה של הנה"א כו' שהיא כאהבת אח ואחות שאהבתם הוא בטבע. והב' בחי' רעייתי דהיינו ע"ד האהבה שבין איש לאשתו שאשתו נקראת רעייתי לשון חברה ובאשה כתיב הלא היא חברתך, וכל שה"ש נק' כלה רעייתי הנך יפה רעייתי יפה את רעייתי כתרצה, והוא לשון ריעות וחיבה וכמ"ש במד"ר בשה"ש ע"פ כי עזה כמות אהבה אהבה שהאיש אוהב את אשתו כו', וגם רעייתי לשון מרעה דהיינו פרנסתי ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים בשני תמידין, וגם זה שייך לאשה כמשארז"ל אין נותנין לאדם פרנסה אלא בשביל אשתו, וגם נק' לחם כמו כ"א הלחם אשר הוא אוכל. והנה הפרנסה משני תמידין זהו מה שהנה"ב נתברר ע"י נה"א ומה שהנה"ב תתברר אינו ע"י אהבה הטבעית כ"א ע"י אהבה שכלית ועיין מזה ג"כ בד"ה לבבתיני פ"ד בענין בחי' אחותי ובחי' כלה, ועיין בהביאור ע"פ אני ישנה, שגם כשמתעורר בבחי' אהבה הטבעית ע"כ צ"ל שגם נפש הבהמית מסכמת לזה, ועיין מענין ב' אהבות אלו בת"א פ' ויגש בד"ה וילקט יוסף. ועפ"ז י"ל דזהו ההפרש בין עולת תמיד ובין המוספין, דבחי' עולת תמיד עיקרה מצד האהבה שיש בטבע תולדת הנפש האלקית מצד מקור חוצבה שעל כן נקרא אחותי, שאהבתם קבוע תמיד ואין לה הפסק כך הוא אהבה טבעית הנ"ל, וע"כ נקראת תמיד ועיין מזה בלק"ת ר"פ בהר בד"ה ושבתה הארץ ושם פ"א, ואעפ"כ נק' עולת תמיד שבא מהכבשים כי צ"ל פתחי לי אחותי דהיינו לפתוח מכסה ולבוש נה"ב המסתרת על אהבה זו. וזהו ע"י הקרבן שהוא בירור נה"ב ליכלל באש שלמעלה, ולכן בא מן הכבשים כמ"ש בלק"ת פ' אמור בענין והכבשים הפריד יעקב. וזהו ענין עולת תמיד והיא העשויה בהר סיני ע"י שני כתרים הנ"ל שעי"ז נמשך הכח בנה"א וגם שנה"ב תתבטל לנה"א. ועיקרה עשוי' ע"י דבור אנכי ולא יהי' לך ששמעו מפי הגבורה כו'. וגם י"ל העשוי' בהר סיני ע"י והר סיני עשן ר"ת עולם שנה נפש כו' שנכללו בבחי' ביטול דוגמת עשן, וע' עוד מענין תמיד בת"א פ' תצוה סד"ה ועשית ציץ בענין והיה על מצחו תמיד, ומ"ש בענין לחם הפנים לפני תמיד. גם להעיר מפסוק דרשו ה' ועוזו בקשו פניו תמיד. משא"כ המוספין י"ל עיקרם בא ע"י