א'קמו⁴

אבל ביטול התורה היא הפגם בחכמה עילאה, וגורם הסתלקות המוחין. וזהו ענין השינה שה"ע הגלות כמ"ש עורה למה תישן ה' ויקץ כישן ה', וזהו ענין קוב"ה סליק לעילא לעילא שנתבאר בת"א בד"ה וארא אל אברהם, ובד"ה כי עמך מקור חיים ובזח"א ויגש דף ר"י ע"א ובפ' ויקרא דף עשרים ע"ב, וזהו ענין הצדיק אבל ומזה נמשך בחי' אבדה הארץ, וע"י שופר גדול ובאו האובדים כו', כי השינה הוא הסתלקות המוחין וא"כ למעלה זהו הסתלקות האור מבחי' ישראל לי ראש, וא"כ כנס"י דהפירוש שכונסת ואוספת מהשפע מבחי' ישראל דלעילא מחמת הנ"ל אינה מקבלת שפע זו, ונק' ונהר יחרב ויבש בזח"ב תרומה קס"ו ב'. וזהו ענין השליך משמים ארץ, ומזה נמשך עזי מסגן ברישא, וע' זח"ג ר"פ במדבר דקי"ט ע"ב ע"פ קולה כנחש ילך כו' רישא שכיבת לעפרא וע' זהר פ' אחרי דס"ט, וכמו עד"מ האדם כשהוא ישן זבובים הולכים על פניו ואינו מתעורר, והנה המאכל מביא את השינה, ע' ביכעל מו"ח דף ע"ז א', במשנה פ"ק דיומא מפני האידים העולים מהמאכל והם כמו ענין שמפסיק ומכסה על אור השכל מלהאיר במוחין, והיינו המחודומ"ע אשר לא לה' המה עד"מ הם אידים הגורמים הסתלקות המוחין מבחי' לי ראש.

(ה) אך הרי ארז"ל יוחנן כה"ג ביטל את המעוררין. והיינו כי בזמן בהמ"ק ע"י הקרבנות שהיו לריח ניחוח לא היה שייך בחי' שינה, עד"מ הריח החזק מעורר מהשינה, שעי"ז מסתלקים האידים המכסים הנ"ל. אך איך הקטרת החלב נק' ריח ניחוח הוא כי החלב נמשך מבחי' תענוג וכשמהפך התענוג לבחי' אז תתענג על ד' זהו ריח. וענין דם התמיד זהו אהבה אליו ית' ברתיחת הדמים בד"ה בכסלו * .

ופי' העשויה בהר סיני, י"ל העשויה ע"י שהקדימו נעשה לנשמע ועי"ז קשרו להם שני כתרים, ופי' אדמ"ו ז"ל בהביאור ע"פ בחדש השלישי דשרשם מבחי' כתר דאצי' המחבר המאציל א"ס ב"ה עם האצילות והכתר הב' ממל' דאצי' שנעשה כתר לבריאה, ומזה נמשך ענין ד' עוז לעמו יתן עוז היינו תורה ועי"ז ד' יברך את עמו בשלום ב' בחי' שלום, דהיינו ענין שלום בפמשמ"ע ושלום בפמשמ"ט. וכדפי' בת"א בד"ה בחדש השלישי הנ"ל דשלום בפמשמ"ע היינו בחי' גילוי אור א"ס ב"ה ממש בנפש האלקית להיות קשורה ומיוחדת בבחי' ביטול ממש, וזהו ע"י הכתר דאצי' שהנה"א שרשה מאצי' אדם אתם כי חלק הוי' עמו, א"כ ע"י כתר זה נמשך בה הארת אור א"ס המתלבש בבחי'