א'קמה
ישראל דלעילא הנ"ל הוא גבוה מתו' דאצי' ותו' דאצי' נמי גבוה מישראל שלמטה, ולפ"ז א"ש דישראל מתקשראן באורייתא דלעולם התו' למעלה מישראל בכל עולם לפי ערך רק שישראל דלעילא גבוה מתו' דאצי' אבל בחי' מקור התו' גבוה אפילו מישראל דלעילא כו' ועמ"ש ע"פ ואהי' אצלו אמון כו'.
ג) והנה המאכל מביא לאיש השינה כי פסולת המאכל שלא נברר בקיבה עולים ממנו אידים גשמיים ונעשה כמו מכסה ממש על המוחין עד שע"י זה מסתלק השכל מן המוח והוא השינה משא"כ בהקיץ השכל מתפשט במוח ועד"ז יובן למעלה שבחי' פסולת דנוגה שלא הוברר לטוב עולה להיות כמו מסך מסתיר על נר"ן ולכן זהו רק בגלות שאז יש ריבוי הפסולת שאינו מתברר אבל בזמן בהמ"ק ע"י הקרבנות שהם בחי' בירורים לברר הטוב ולהיות אתהפכא חשוכא לנהורא לא הי' בחי' שינה וזהו שביטל יוחנן כה"ג את המעוררי' כו' כמו בזמן בהמ"ק, וזהו עולת תמיד העשויה בהר סיני לריח ניחוח כי מלבד שע"י הקרבנות שנעשה הבירור בטוב עוד זאת שזהו בחי' ריח ניחוח המעורר מבחי' שינה שע"י הריח החזק עד"מ מסתלקי' האידים והמכסה מהמוחין וחוזר ונמשך אור וחיות במוחין ומהמוח ללב כו' וזהו פי' לריח ניחוח ריח הוא העלאת מ"ן וניחוח הוא המשכת המוחין לשון נחות דרגא ולכן הי' התמיד מכפר עון ביטול תורה תמיד של שחר הי' מכפר עון ביטול תורה של לילה ותמיד של בין הערבים הי' מכפר עון ביטול תו' של יום כי ע"י עסק התורה נמשך גילוי אא"ס בחכ' שזהו פי' ברכו בתו' כנ"ל וע"י ביטול תורה גורם הסתלקות האור מחכמה וזהו הנק' שינה ולכן יושב בטל כישן דמי והרי התמיד כיון שנק' ריח ניחוח הוא המעורר מבחי' שינה ולכן היה מכפר על עון ביטול תורה.
והנה עכשיו תפילות במקום תמידין תקנום והנה הריח ניחוח בתמידים הוא ע"י הקטרת האימורי' ולהבין זה כי החלב מתהווה מתענוגים גשמיי' דנה"ב שע"י זה נתפטם והקרבת החלב שיהי' כל חלב לה' להתענג על ה' בשמחה וטוב לבב מרוב כל וא"א לבוא לבחי' זו כ"א ע"י אתכפיא סט"א תחילה כו'. והנה מזה יובן ענין בחי' ריח ניחוח בבחי' תפילה שהוא ע"ד מ"ש בזוהר כד אתכפיא סט"א אסתלק יקרא דקוב"ה ופי' אתכפיא כענין איזהו גיבור הכובש את יצרו בין בסור מרע קדש א"ע במותר לך בין בעשה טוב אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה פעמים ואחד שנק' עובד אלקי' לפי שמהפך הטבע והרגילות ולכן ע"י זה אסתלק יקרא דקוב"ה בכ"ע ע"י שמתקן הטבע הנמשך משם אלקי' המסתיר וכמאמר רז"ל הנעלבים ואינן עולבי' שומעין חרפתן ואינן משיבים עליהם נאמר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו שלכאורה יש להבין מה שייך לזה פסוק זה דווקא אך הענין הוא כידוע בפי' שמש ומגן הוי' אלקי' דשם אלקי' הוא מגן ונרתק לשם הוי' להעלים ולהסתיר ומזה נמשך שרש הטבע ולכן ע"י שמהפך טבעו כששומע חרפתו ואינו משיב ע"י זה גורם יציאת השמש שהוא בחי' שם הוי' מהנרתק והמגן כו' ועד"ז ע"י שבירות כל התאוות כו' והנה גילוי שם הוי' הוא בחי' גילוי שמו הגדול וזהו ריח ניחוח שבתפילה שע"י הריח החזק להפך טבעו
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.