א'קלט

הכבד, והוא ענין אף עשיתיו שיש הפסק בין יצירה לעשי' בתיבת אף כמ"ש בת"א ד"ה לבסומי בפוריא דרוש הראשון, ומזה נמשך ח"ו ענין עוונותיכם מבדילים כמ"ש בד"ה נשא את ראש בני גרשון דרוש השני, ע') נמצא מובן מכל זה שע"י משכן הנשמה אשר במוח שהוא כח הכללי יותר מתפשט על ידו כל פרטי חיות הנפש עד צפורן הרגל ולפ"ז הרי הנשמה אשר במוח הוא כמו ממוצע שבו ועל ידו יומשך מן כלל עצם הנשמה להיות נמשך לכל פרט ופרט של האברים עד היותר אחרון כו'.

(קיצור. וזהו ענין כבד לב פרעה שמחמת עונו נעשה הלב בבחי' כבד כמ"ש במד"ר ר"פ בא, וג' כוחות הנ"ל העליון כללי יותר משלמטה הימנו לכן המוח כולל חיות כל הרמ"ח איברים י"ל ג"כ ע"י שמזכך מעשיו נעשה הכבד שלמטה מהפרסא כמו הלב היפך מבחי' פרעה).

וכמ"כ יובן הנמשל בבחי' ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם דהנה כתיב ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו שהן ג' מדרגות דנר"נ הנ"ל, בריאה בחב"ד שבמוח ורוח ביצירה ונפש בעשייה שמתלבשים בג' כלים מוחא לבא וכבדא, וידוע בדרז"ל דישראל עלו במחשבה שבמוחין חב"ד דהיינו בבחי' המוחין שבראש כמו הבן שרשו במוח האב וע"כ ע"י נש"י בשרשן למעלה בבחי' נשמה שבמוחין העליונים נמשך הארת אא"ס מבחי' שמו הגדול לכל ההשתלשלות בבחי' התחלקות פרטי פרטיות עד סוף העשייה, והנה נשמת אדה"ר הוא בבריאה ע"כ תחלה כללות ההארה מאיר בנשמת אדה"ר וממנו מקבלים האבות שהן המרכבה לבחי' חג"ת והוא רוח שביצירה ואח"כ מתפשט בס"ר נשמות שכלולים בע' נפש דיעקב.

קיצור. דרך כלל ג' בחי' נר"נ זהו אדה"ר נק' נשמה ומוחין, האבות נק' חג"ת בחי' רוח וכללות נש"י הנמשכים מבחי' ע' נפש זהו נפש, וכן גם בכל דור יש בנשמות ג' בחי' ע"ד הנ"ל.

ג) והנה אמרו בזהר תלת קשרין אינון ישראל מתקשראן באורייתא ואורייתא בקוב"ה, דהנה הגם שמבואר למעלה שע"י הצדיקים שעלו במחשבה הם כמו בחי' אמצעי להמשיך מבחי' עצמות אוא"ס ב"ה בכל העולמות עדיין לא מובן דבר זה כלל דהאיך אפשר להיות הנשמות בחי' ממוצע מאחר ששרש הנשמות הוא רק בבחי' חכמה דז"א, ובעצמות אוא"ס אמרו דלאו מכל אלין מדות איהו כלל ולית מחשבה תפיסא בך כלל א"כ איך הם בבחי' ממוצע. אך הנה ע"ז אמרו הטעם דתלת קשרין אינון כנ"ל א"כ הרי יש עוד בחי' ממוצע תחלה שמחבר קודב"ה וישראל והוא אורייתא דמתקשרא בקוב"ה שהוא עצמות אא"ס שנק' שמו הגדול, וזהו פי' ברוך ה' אלקי ישראל מן העולם ועד העולם בתלים סי' ק"ו פי' הברכה וההמשכה מן העולם עלמא דאתכסיא עד העולם עלמא דאתגליא אשר שורש שני עולמות אלו הם משני שמות הוי' שלפני יג"מ כמ"ש בזח"א פ' ויצא דקנ"ח ע"ב ובחי' ברכה והמשכה זו היא ע"י התורה דוקא משום דמתקשראה בקוב"ה עצמו שהוא עצמות אוא"ס. ולהבין זה יש להקדים תחלה ענין מ"ש בתורה ואהי' אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום, דהנה בחי' מל' דא"ס שנק' שמו הגדול (כמ"ש בתו"א ס"פ מקץ סוף