א'קלו²

אשה לה' להיות מקור כל בחי' המשכת מ"ד דז"א ממקור הגבורות העליונות שנמשך בבחי' הריח דחוטמא דע"י בבחי' חיי דחיין מעצמות אור א"ס ב"ה כנ"ל.

קיצור. וענין העשוי' בה"ס כי הנה ענין לריח הנ"ל שממשיך אוא"ס בחכ' כבר הי' בה"ס בדיבור אנכי ולא יהי' לך שהוא המשכה משמוה"ג להתלבש בחכ' שהוא התורה ומשם נמשכה לישראל לי ראש כו' וכ"כ למה בשביל שנתאווה הקב"ה שיהי' לו דירה בתחתונים ע"ד שישראל יבררו עולם התהו שנפל בק"נ כו' ואז ניתן הכח שיוכלו כנס"י להיות בבחי' עו"ת להעלות ריח כי אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענום והגיעו עי"ז לבחי' ביטול ויחרד כל העם ועל כל דיבור פרחה נשמתן ומזה נמשך הכח בנשמות שיוכלו להעלות מ"ן לאתכפי' ולאתהפכא וע' בד"ה ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה, א"כ עו"ת היא העשוי' בה"ס, וזהו ע"ד כי בועלייך עושיך ה' צבאות שעשאה כלי כי ביום חתונתו זה מ"ת, גם י"ל בה"ס שירדה שנאה כו' נעשה כנ"י עולת תמיד כמ"ש בזוהר פנחס דרמ"ז ע"ב וע' ר"פ צו. עמ"ש מענין תמיד בבוך שמות ויקרא במד' פ' תרומה ע"פ לחם פנים לפני תמיד. ואפ"ל שזהו מארז"ל מהיכן זכו ישראל לק"ש ממ"ת וק"ש נק' ריח כמא' הינוקא בלק קפ"ו שהבין מריחא דלבושייכו שלא קראו ק"ש. וק"ש נק' עולה כמארז"ל כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאלו מקריב עולה בלא מנחה. ערובין פרק הדר דס"ג ע"ב גדול ת"ת יותר מהקרבת תמידין כיון שבחי' עו"ת היא העשוי' בה"ס א"כ עכשיו להגיע בחי' זו זהו ע"י עסק התורה. ועוי"ל ע"ד שנתבאר בד"ה ואתחנן שלא נדפס בלק"ת שע"י התפלה הנק' עו"ת זהו העלי' ממטלמ"ע וע"י התו' נמשך בחי' זו מלמעלמ"ט וזהו עדיף כו'. ועמ"ש בדרוש קח את המטה בענין ודברתם אל הסלע ונתן מימיו שבחי' ואל אישך תשוקתך גבוה מבחי' אה' הבן אל האב כי הוא בחי' אהבה ברשפי אש ע' בד"ה ואשה כי תדור ולבחי' זו זכו בה"ס כי ביום חתונתו זהו מ"ת וזהו ג"כ ענין עולת תמיד העשוי' בה"ס דוקא כי בחי' עולת תמיד זהו ע"ד הנז' זח"ג ויקרא ז' ע"ב מלכא בלא מטרוניתא כו'.