א'קכט
אא"ס שהוא המדע כו' כי אורייתא מח"ע שבעצמו' א"ס נפקת ועד"מ שאנו רואים בחכ' אדם שתאיר פניו בתענוג גדול מעצמות התענוג הפשוט שבעצמות נפשו ע"י שחידש איזה חכ' חדשה כמו ר"א דצהבו פניו מפני שמצא תוספ' חדתא וכה"ג והיינו מפני ששורש החכ' קבועה בנפש בבחי' עצמות (ע"כ עצם התענוג מתלבש בה וע"כ כל המדות של הנפש נק' ע"ש החכ' שבה נפש המשכלת או נפש המדברת וכמ"ש במ"א) וע"כ ראשית גילוי התענוג העצמי הוא בכח החכמה כו', וכך יובן למעלה שבחי' ראשית גילוי אור התענוג ושעשועי המלך שבעצמות ממש הנ"ל הוא בחכ' שבתורה וז"ש ואהי' אצלו כו' שעשועי' וזהו אורייתא מתקשראה בקוב"ה שהוא עצמות השעשועים וישראל שנמשכים מתענוג של הטפה שבמוחי' שבראש מתקשראן בבחי' התענוג והשעשועים שבעצמות חכ' דא"ס שהיא התורה וזהו ישראל מתקשראן באורייתא כו' ונמצא ע"י התענוג שבאוריי' הוא בחי' ממוצע ממש להמשיך מעצמות השעשועי' למטה ע"י ישראל דמתקשראן באורייתא, נמצא שניהם אמת דגם דלמת"ב אפי' מח' וחכ' דא"ק אבל שרש חכ' שבתורה שהוא בחי' עצמות חכמ' דא"ס ב"ה בה נתפס כמ"ש דאורייתא מתקשראה בקוב"ה וכמ"ש ה' קנני ראשית דרכו, וזהו שא' בשביל התורה שנקר' ראשית וגם בשביל ישראל שנק' ראשית תבואתה מטעם הנ"ל אך התו' למעלה מישראל כו', ומאמצעות בחי' ג' קשרין הללו בג' מדריגות דעונג העליון נמשך ונשתלשל הארת העונג האלקי גם עד למטה מטה להיות בבחי' מקור כל תענוגי העוה"ב כנ"ל עד בחי' תענוג הגשמי דארץ חטה שמקבל מג"ע דעשי' כו' (ובזה מתורץ מ"ש ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ שהוא העוה"ב שמזה מביא ראי' דכ"י יש להם חלק לעוה"ב לפי שמשרשם נמשך שרש התענוג של העוה"ב וזהו ירשו ארץ שיורשים את שלהם כו' וד"ל).
קיצור אות ג'. אך היינו ע"י אמצעות התורה ישראל מתקשראן באורייתא שהוא ח"ע ובה מאיר שמוה"ג שהוא מקו"ח מקור התענוגי' שהתענוג מתלבש בחכ' ואהי' שעשועי' יום יום, ומשם מקבל בריח התיכון ישראל (ולפ"ז ע"י התורה יחוד או"א י"ה וזהו אורייתא מתקשרא בקוב"ה ואח"כ ישראל ו' בריח התיכון ממשיך מבחי' י"ה בה' תתאה מלכות וזהו יחוד ו"ה).
ד) ובכ"ז מובן מארז"ל וויתר הקב"ה על עון ע"ז ג"ע וש"ד ולא וויתר על עון ביטול תורה כו'. ולכאורה הנה זה המא' פלאי מאד דאם ר"ל על איש שעובר על ג' עבירות אלו החמורות ע"ז ג"ע וש"ד ולא ביטל מעולם מצות ת"ת שוויתר לו על ג' הללו הלא נאמר ולרשע מה לך לספר חוקי כו', אלא הכוונה כך הוא שע"י שאר עבירות גם כמו ג' עבירות החמורות הנ"ל אין גלות השכינה כ"כ כמו ע"י ביטול תורה שגלות השכינה הו"ע ובחי' הסתלקות אור אלקי מכללות נש"י ומתלבשת בע"ש, וגם שיהי' ריבוי עונות וחטאים כשלג ילבינו ע"י המשכת יגמה"ר וכה"ג, והיינו אמרו וויתר הקב"ה שוויתר ומרבה לסלוח, אבל לא וויתר על ביטול תורה ולא מצד העון שהוא חמור יותר מגזל ועריות וכה"ג אלא מטעם שביטול תורה הוא הגורם ביותר בחי' גלות השכינה בע"ש מכל העוונות כו'. ולהבין זה הנה ידוע מ"ש בזוהר
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.