א'קכח

חב"ד חג"ת נה"י והן שנק' ראשי בנ"י או עיני העדה וכה"ג ויש נשמות שבבחי' מדות דיצי' ויש נשמות שבבחי' נפש דעשי' ונק' בחי' עקביים ובכללות דא"ק נק' עקבות משיחא וכן בפרט בציור קומת אדם תתאה דמל' דאצי' וזהו בחי' יעקב עקביים כרעא דאבוה שהן נשמות שבעקבות משיחא בבחי' עקביים דא"ק בכלל ושרשם במוחי' לי ראש ולכן אמר לו לא יקרא עוד שמך יעקב כ"א ישראל לי ראש להיות שרשם הראשון הוא בחי' אדם דבריאה בחי' הכח היולי הכללי יותר כנ"ל וע"כ ע"י נשמות ישראל דוקא נמשך מבחי' מל' דא"ס שלפני הקו שנק' שמוה"ג עד למטה מטה בסוף בחי' עקביי' דעשי' וגם להיות בחי' תענוג גשמי' דא"י ארץ חטה ושעורה כו' בחי' ג"ע דעשי' ממקור כל התענוגי' דעוה"ב שבבחי' מל' דא"ס כנ"ל וזהו"ע יעקב שנק' בריח התיכון שמבריח מן הקצה אל הקצה כנ"ל וד"ל.

קיצור אות ב'. והיינו ע"י יעקב בריח התיכון, ישראל יהי' שמך לי ראש, נר"ן הנשמה במוח ועי"ז נמשך בכל האברים, ישראל עבמ"ח לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו בי"ע הם נר"ן, ועמ"ש מענין בריח התיכון בד"ה בן פורת יוסף.

ג) והנה אמרו בזוהר דתלת קשרין הן ישראל מתקשראן באורייתא ואורייתא בקוב"ה. דהנה הגם שמבואר למעלה שע"י שרש נש"י שעבמ"ח כו' הן כמו בחי' אמצעי להמשיך מבחי' עצמות אא"ס ב"ה בכל העולמות עדיין לא יובן דבר זה דהאיך אפשר להיות בחי' ממוצע מאחר ששרש נש"י הוא רק בבחי' החכמה שבראש ובעצמות אא"ס אמרו לאו דאית לי' מכאמ"כ וכמ"ש חכים ולא בחכ' ידיעא כו' וכמא' לית מח' תפיסא בי' (אפי' מח' דא"ק כו') ואם מפני שאמר כל הנק' בשמי לכבודי כו' שהן שרש נש"י כנ"ל הרי אין זה רק בבחי' המוחי' דחכ' כו' כנ"ל. אך הנה ע"ז אמר הטעם משום דתלת קשרין הן ישראל מתקשראן באורייתא ואורייתא בקוב"ה כו' שיש עוד ממוצע למעלה שמחבר קוב"ה וישראל והוא אורייתא דמתקשרא בקוב"ה שהוא בחי' עצמות אא"ס שנקרא שמוה"ג כנ"ל, וזהו פי' ברוך הוי' אלקי ישראל מן העולם ועד העולם פי' אלקי ישראל מפני שעבמ"ח לי ראש, אך כדי שיומשך מבחי' עצמות אא"ס שלמעלה זהו שא' ברוך ה' כו' מעדאת"כ שהוא בחי' העלם אור עצמותו ממש שנק' שמוה"ג לעדאת"ג עולם דעקודים נקודים כו' נאצל ונברא כו' שנמשכו מבחי' הקו כו' (והיינו שיומשך ממל' דא"ס בג"ר דא"ק ויהי' נק' אלקי ישראל לי ראש כנ"ל) ובחי' ברכה והמשכה זו הוא ע"י התורה דוקא משום דאתקשרא בקוב"ה עצמו שהוא עצמות אא"ס כנ"ל. ולהבין זה י"ל תחלה ענין מ"ש בתורה ואהי' אצלו אמון ואהי' שעשועי' יום יום כו'. דהנה בחי' מל' דא"ס שלפני הקו כנ"ל שנק' שמוה"ג נק' ג"כ בשם בחי' תענוג הפשוט שבעצמות א"ס ב"ה ונק' בלשון המקובלים הראשוני' בשם שעשוע המלך בעצמותו (כמ"ש בס' עמה"מ ע"ש) וז"ש אורייתא מתקשראה בקוב"ה היינו שנמשך בחי' הארה מאור אותו התענוג ושעשועים הפשוטים שבעצמותו ממש לבחי' החכ' שבתורה כמו שהיא בשרשה בעצמות