א'קכו

אלפי' יובלות וגם בחי' יום שכולו שבת לאחר עליות הכלליות דנ"א יובלות ג"כ בטלים ונכללי' כולם בבחי' שמו הגדול שהוא רק בחי' זיו ואור דא"ס עצמו כנ"ל להיות מרומם ומנושא מכל ההשתל' דאבי"ע וכמ"ש כי עמך מקו"ח פי' מקור כל התענוגי' דעוה"ב שנברא רק ביו"ד כו' להיותו בבחי' א"ס ממש כנ"ל בפי' אני הוי' לא שניתי כו' וזהו עדי עד בבחי' נצחיות דא"ס בלי הפסק ושיעור כלל מטעם הנ"ל וד"ל. אך הנה במקום גדולתו ית' שם אתה מוצא ענוותנותו שירד וצמצם את אורו העצמי הנ"ל הנק' שמו הגדול להיות נמשך ונגלה בבחי' ההשתל' עו"ע להיות נק' חכים ומבין ורחמן כו' הגם שמצד עצמות אא"ס הנ"ל לאו דאית בי' מכאמ"כ כי הוא אור פשוט בתכלית האחדות הפשוטה כנ"ל וז"ש לך הוי' הגדולה והגבורה כו' כידוע אמנם ע"י בחי' ריבוי צמצומי' נמשך השפעת אוא"ס עד למטה מטה מאד דהיינו עד בחי' מל' ית' להחיות רוח שפלים בע"ג כמ"ש מלכותך מכ"ע כו' ומלכותו בכל משלה בירידות המדריגו' עד שמהווה גם לבחי' הצומח והדומם הגשמי כו' וכמו שא' דאין לך עשב שאין לו מזל והמזל מקבל מעליון הימנו עד בחי' מל' דעשי' המהווה כל עולם העשי' ובמל' דעשי' מלובש מל' דיצי' ובמל' דיצי' מל' דבריאה ובמל' דבריאה מל' דאצי' עד בחי' מל' דא"ס שנק' שמו הגדול שלפני כל ההשתל' כנ"ל וד"ל.

קיצור אות א'. הי' הוא ושמו בלבד, משובח ומפואר עדי עד שמו הגדול, במקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו, מלכותך מל' כ"ע, אין לך עשב שאין לו מזל.

ב) והנה כדי להמשיך מבחי' שמו הגדול הנ"ל שלמעלה מן ההשתל' דקו"ח כו' להיות נק' חכים ומבין כו' גדול וגבור כו' ומקור תענוג העוה"ב כנ"ל עד למטה מטה כנ"ל היינו ע"י בחי' יעקב שנק' בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה כידוע (והוא בחי' קו האמצעי דת"י שעולה עד הכתר בבחי' הפנימי' שבו ששם הארת אוא"ס מבחי' שמוה"ג הנ"ל כמ"ש בתיקונין אוא"ס מלגאו כתרא עילאה מלבר כו' ומבריח לקצה התחתון ג"כ והוא עד בחי' נה"י סוף העשי' כידוע). וביאור הדבר הנה כתיב לא יעקב יקרא עוד שמך כ"א ישראל כו' פי' ישראל לי ראש כי ברא כרעא דאבוה ומאחר שנא' בני בכורי ישראל הרי הבן שרשו במוח האב והוא נק' כרעא דאבוה וזהו לי ראש כו'. והענין הוא להיות ידוע שיש ג' כחות באדם שנק' נר"נ משכן הנשמה במוח והרוח בלב והנפש בכבד, וג' כחות הרוחני' הללו הן בחי' כחות היולי' לא כשאר הכחות שבאברי האדם שכל א' כח פרטי מצומצם רק לפ"ע חיות אותו האבר בפרט בלבד אבל ג' כחות הללו הן הנה בחי' כחות היולי' דהיינו שכ"א מהם הוא כח היולי כללי שנכללים בו כמה מיני כחות של אברים פרטיי' ואינו בא עדיין בערך בחי' ההתחלקות לפרטי ניתוח הכחות של האברים לכ"א כפי טבעו ומזגו רק כולן כא' כלולי' בו בהעלם אך אח"כ מתחלקים הימנו ריבוי הפרטי' של האברים בניתוח רוחני וגשמי לכל א' לפי טבעו וזהו הנק' כח היולי כידוע (ובטפה שנק' כח היולי