א'קכא

אות ג', יבאר שזהו כשנמשך בבחי' צירוף אותיות ש' הוי' דרך פרט אבל כשהוא בחכמה הוא דרך כללות, ושיש שם הוי' הכולל כל הע"ס ודרך פרט בכל ספירה יש שם הוי', וכן בההעלאה יש כלל ופרט ע"ד בא חבקוק והעמידן על אחת, וע"ד ואהבת לרעך כמוך ואידך פירושא הוא.

אות ד', יבאר שכמו"כ בתורה יש בפרטיות תרי"ג מצות ודרך כלל עשרת הדברות, והכלל נכלל בדיבור אנכי, לכן עולת תמיד בחי' הכלל שבההעלאה היא העשויה בהר סיני, ועמ"ש מענין הר סיני בלק"ת גבי שבועות.

ב) יר"ק קליפות כ"א יש בקליפות תולע הטמא ובכל בקר מתעורר אותו הטמא לכלות העולם ח"ו, והקב"ה מגלה אור החסד, כמ"ש וישכם אברהם בבוקר, וזה נעשה ע"י עולת התמיד שהיו ישראל מקריבים והי' נכנע אותו תולע הטמא. וז"ס של שם אבגית"ץ גימטריא תולע כי הוא החסד המאיר בכל בקר עכ"ל. ובמא"א אות תי"ו סעיף י"ב תולע יסוד דקדושה וכנגדו תולע טמא יסוד דקליפה, תולע גימטריא אבגית"ץ חסדים דגבורות עכ"ל. עו"ש תולעת גימטריא שקוצי"ת, ועיין בפרדס ערך תולעת, ועמ"ש מענין תולע דקדושה שהוא ענין שכחו בפה תולעת יעקב, הקל קול יעקב בד"ה חוקת התורה, ועכ"פ תולע שייך לשם מ"ב שהוא ענין פ' ראשונה דק"ש, וכמ"ש בלק"ת פ' ואתחנן בד"ה ואהבת את, וזהו ענין עולת תמיד, ולפמ"ש המא"א דתולע הוא יסוד דקדושה, א"כ אפ"ל דעולת תמיד הוא שתקבל מיסוד שהיסוד נק' שכן קרוב, והמוספים הן שתקבל מבחי' גבוה יותר כמו שתקבל מתפארת כו'.

קיצור. עולת תולע יסוד, ועל"ק סעי' ד'.

ג) זח"ג פנחס רמ"ז ב' רביעית ההין רגלא רביעאה לכורסייא עילאה, היא בחי' מ', ואיהו עולה לגבי' תמיד בכל יומא ויומא עד מחשבתא עילאה דלית לה סוף, פי' המק"מ דהיינו אבא לפי שאבא יסד ברתא, וי"ל שעולה עד הכתר, ע"ד איה מקום כבודו, ובהרמ"ז ר"פ צו שלכן העולה נק' קדש הקדשים שהעלאת מ"ן מגיע עד תלת רישין יעו"ש.

קיצור. עולת עד אבא.

עו"ש עולת תמיד בכל יום מאינון שית יומין דבראשית בשבת על חד תרין (ר"ל שני כבשים) בגין דיתוסף בה נהירו ושלימו כדקא יאות והא אתמר עכ"ל, שית יומין דבראשית הם ו"ק דאבא, כי בראשית הוא חכמה שנק' ראשית ושית יומין הם ו"ק דאבא, והיינו שע"י עולת תמיד מגיע העלייה עד ו"ק דאבא, ועמ"ש בענין יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית היינו שהיין הוא בינה והוא משומר משימ"ב שהן ו"ק דאבא, וא"כ בשבת היינו שנמשך מכחב"ד דאבא שהוא למעלה הרבה מבחי' ו"ק. עו"ש דעולת תמיד שהיא עולה להתקשר ולהתחבר בוא"ו דשם הוי', וזהו ענין יחוד ו"ה ובשבת ויו"ט הם ע"ד בחי' י"ה, והיינו כענין מ"ש ביום ההוא יהיה שבחי' ו"ה יהי' במדריגת י"ה, ולכן אומרים במוסף קדושת כתר, ועמ"ש בענין אחותי רעייתי יונתי תמתי שהן ד' עליות המ'