א'קכ

הוא א"ק מחשבה הקדומה שכולל כל פרטי ההשתלשלות כו' כמ"ש במ"א ע"פ מאמר זח"ב תרומה קס"א א' קודב"ה אסתכל באורייתא וברא עלמא עכ"ה), וכן הוא מלמטה למעלה ע"י הקרבנות של כללות תמיד ושל ר"ח (הג"ה ר"ל בהעלאת מ"ן שה"ע הקרבנות יש ג"כ ע"ד כלל ופרט, ולפי הנ"ל י"ל כי חכמה שבנפש זהו בחי' כלל, ועיין ענין בחי' חכמה שבנפש בתניא ס"פ י"ח ופרק י"ט, שהוא כח מה שלמעלה מהשכל המושג ומובן, ועמ"ש בלק"ת בד"ה ראה אנכי בענין משכיל לאיתן, וזהו ענין עולת תמיד שבבחי' זו אין שום שינוים, וע"ש ר"פ כ"ה גבי וז"ש כי קרוב אליך הדבר מאד, ואח"כ יש פרטי העלאת מ"ן מצד המדות ו"ק והאלכסון שהם י"ב גבולי אלכסון כנ"ל, וע"ד בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה ה"ז בחי' א' כללית, ואח"כ צ"ל ג"כ פרטי כל הבחינות, גם ע"ד ואהבת לרעך כמוך זהו כללא דכל אורייתא ואידך פירושא הוא, כי ואהבת לרעך זה גורם היחוד עליון שיומשך גילוי שם הוי' במל' מקור דבי"ע, ואידך פירושא הוא שע"י מצוה זו נמשך היחוד בבחי' זו וע"י מצוה פלוני נמשך בבחי' זו ה"ז פרט וכלל, ואפ"ל עוד בענין כלל ופרט שבהעלאת מ"ן כי לפי מה שביאר במלמעלה למטה ב' הבחי' הוא חכמה וכשבא באותיות, וא"כ זהו כענין אורות וכלים, ויש בנפש ג"כ העלאת מ"ן של בחי' האור והוא ענין בכל מאדך, והעלאת מ"ן שבבחי' כלים ואותיות, וכמ"ש במ"א בד"ה לרוקע הארץ על המים עכ"ה).

ד) והנה בתורה יש ג"כ בפרטיות תרי"ג מצות, ובדרך כלל עשר הדברות (הג"ה, ולכן בעשרת הדברות יש תרי"ג אותיות נגד תרי"ג מצות כמ"ש ברבות פ' קרח, והיינו כי עשר הדברות הם ע"ס וגם הם חרות בבחי' חקיקה שהם ע"ס דכתר עכ"ה) וכולן נאמרו בדיבור אחד שהוא אנכי (כי זהו כלל כל התורה כנ"ל בענין והעמידן על אחת), וזהו עולת תמיד העשויה בהר סיני (הג"ה ר"ל שהעלאת מ"ן דתמיד שהוא כללי בחי' חכמה כח מה נמשך ע"י דיבור אנכי שבהר סיני שהוא גילוי אור א"ס שבחכמה עילאה, ועמ"ש בד"ה וידבר דעשה"ד שזהו הגילוי בבחי' מזלייהו דחזי, ומזה נמשך היראה שאם אין חכמה אין יראה כו', ועמ"ש בד"ה במדבר סיני הראשון שמזה נמשך להם בחי' לגלגלתם הרצון שלמעלה מהשכל כו', ועמ"ש בד"ה ביאור בשעה שהקדימו שכלל המצוה נמשך מגלגלתא כתר דא"א והפרטים נמשך מח"ס וזהו ענין השערות כו', ועמ"ש בד"ה ועתה יגדל נא שע"י רצון העליון שבמצוה נמשך הכח שיהי' בבחי' מהלכים כו' בכל מאדך, גם כמ"ש ברבות כי תשא פמ"א ע"פ ויתן אל משה ככלותו כללים מסר לו כו' דרש ככלותו לשון כלל וכמ"ש מזה במ"א, גם כמ"ש בלק"ת בד"ה ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה דהיינו אנכי הוא דיבור אנכי שבעשרת הדברות עי"ז נמשך לפניכם, פי' בפנימיות של כל א' מישראל בחי' ברכה, וזהו עצמו ענין עולת תמיד בחי' ברכה היא העשויה בהר סיני ע"י דבור אנכי כו'.

קיצור אות ב', יבאר ענין נו"ה בחכמה שהם העצה איך להשפיע ועד"ז נו"ה במדות איך להמשיך המחשבה בדבור, וזהו כליות יועצות, ולכן בר"ח המשכת צירוף חדש ממח' לדיבור זהו ע"י נו"ה.