א'קטו

ובחרת בחיים שקודם לאהבה, וענין ההתבוננות מבואר בק"ש שמע ישראל ואי לזאת ואהבת, והוא דם הקרבן אהבה עזה (הג"ה למס"נ באחד והבשר בכל נפשך עכ"ה) ואח"כ והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך הקטר החלב, ראשית תבואתה פקודי ד' ישרים.

ד) אך זאת עוד אחת היא הדרך המביאה להיות גלוי נה"א המשכלת שיהא פועל בלב עמוק לאהבה את ד' הוא בחי' רחמנות לעורר רח"ר על ניצוץ אלקות שבנפשו שירד מאגרא רמה, והוא רחום ב"פ, וגם בברכת יוצר אומרים ברחמיך הרבים רחם עלינו ופי' ברחמיך לפי שכל דרך איש ישר בעיניו כו' אבל לגבי הקב"ה ירידה גדולה היא עד מאד, וזהו ענין קרבן התמיד שבא מן הכבשים שיש בהם בחי' רחמים, והרחמנות הוא כמ"ש כרחל לפני גוזזיה נאלמה, שערות הם צירופי אותיות המתלבשות בבי"ע להיות יש ודבר נפרד, והתהוות צירופי אותיות הוא ע"י מסך מבדיל בחי' רקיע והוא עור הכבש, וגוזזים השערות הם המפרידים בחי' צירופי אותיות הנ"ל משרשם, (הג"ה אפ"ל לכן בא המצוה וראשית גז צאנך תתן לו, בפ' שופטים יח ד, כי הכהן הוא שודמ"ט ובו ועל ידו יתעלו האותיות לשרשם, וארז"ל במשנה פרק ראשית הגז לא הספיק ליתן לו עד שצבעו פטור כי הצמר שרשו מבחי' ושער רישי' כעמר נקי ולכן לבנו ולא צבעו חייב, גם אפ"ל גז הגימל זהו ג' ראשונות הזיין ז"ת, בשל"ה דף שע"ח א' כ' בשם ר' מנחם הבבלי שעי"ז מתקן שה פזורה כו' עכ"ה) וע"י כן נאמר ורחל עקרה כו' רחל מבכה (ובד"ה שוש אשיש פ"ג פי' שבחי' גוזזיה נמשך מחמת כי איננו דאסתלק הוי"ו לעילא ור"ל הוא"ו הוא הקול שנותן כח בהדבור) ואח"כ תיקון לאה אם הבנים שמחה כו' (הג"ה כי וא"ו שהוא הקול ממוצע בין שני ההין וממשיך מבחי' ה' גדולה לאה בבחי' ה' קטנה רחל כו' עכ"ה) והנה בחי' כבש ורחמנות הוא מדת יעקב, אך משה מלגאו יעקב מלבר כי התעוררות רחמנות זהו ע"י הדעת, וכמ"ש מזה בד"ה במדבר סיני באוהל מועד פ"ד, ודעת הוא בחי' משה, לכן תקריבו הוא ציווי לכ"י, אבל תעשה נאמר על משה שהוא הדעת הוא העושה וממשיך בחי' הרחמנות.

ונסכו רביעית ההין פי' בזהר שלח דקס"ב ע"ב דא יוסף, ועיין מזה בלק"ת פ' שלח דמ"ב עמוד שני, כי הקרבן הוא ענין קירוב אותיות שם הוי', אבל שיהיה ההמשכה בפנימיות זהו ע"י יוסף אלה תולדות יעקב הוא ע"י יוסף דוקא ונאמר בו ג"כ עשייה היינו ענין או יחזיק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי.

והנה בילקוט פ' פנחס דרמ"ח ע"ד כבשים ב"ש ובית הלל, בש"א כבשים שהם כובשים עוונותיהם של ישראל כמד"א ישוב ירחמינו יכבוש עוונותינו, וב"ה אומרים כבשים שהם מכבסים עוונותיהם של ישראל כמד"א אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, כי הנה יגמה"ר שרשם מבחי' גבורה דעת"י שמלובש בח"ס שגם בהתשובה מתנהג ע"פ המדה ע"ד עבר אדם על מ"ע ושב לא זז משם עד שמוחלין לו כו' ע"כ ס"ל דע"י התמיד בבחי'