א'קה

תיקון יכבוש עוונותינו כמש"ש ומאן דחמי להאי תיקונא אתכבשן חוביהון מקמי' ומתכפיין הה"ד יכבוש עונותינו, ובעמה"מ שער דיקנא קדישא פי"ו דס"ה א' פי' כי שני המזלות ונוצר ונקה שוכבים זע"ז בת"ד כו' א"כ זהו יחוד המזלות ונוצר ונקה שהם שרש יחוד חו"ב ויחוד זו"נ וכ"ז נרמז בענין כבש ובענין יכבוש, וע' בהרמ"ז ס"פ בא מענין מזל השמיני ונוצר חסד עכ"ה) וב"ה ס"ל ע"ד כבוס העוונות ע"ד שמלבין עוונותיהם י"ל ההפרש בין כבש ובין כשב, שינייך כעדר הרחצה ג' ראשי ראשים, גם י"ל השי"ן של ש"ע נהורין וישע ה' אל הבל ג"ר דעתיק בעבר הנהר ישבו אבותיכם, (הג"ה גם כבש יסוד דא"א משם נמשך וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם כמ"ש בד"ה ה' לי בעוזרי עכ"ה) הרחצה ע"י מיין דוכרין, שינייך כעדר מדקדק במעשיו, ולבן שיניים מחלב, כבס על דרך כבס ביין לבושו (הג"ה כי בית הלל סבירא להו דעל ידי התמיד נמשך ושער רישי' כעמר נקי, עמר שנמשל לצמר הכבשים וכתיב הנותן שלג כצמר, אם כן זהו למעלה מבחינת י"ג ת"ד ששרשם ממו"ס גבורה דע"י, אבל שער רישי' כעמר נקי נמשך מחסד דע"י וכמ"ש מזה ג"כ בביאור ע"פ שבת שבתון, ולכן אע"ג מבחי' י"ג ת"ד נמשך יכבוש עוונותינו כובש ס"ל לב"ה שע"י שנמשך מבחי' חסד דעתיק שבגלגלתא להיות הנותן שלג כצמר יומשך בחי' אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ואם יאדימו כתולע כצמר יהיו, דהיינו שנהפכו לזכיות ממש, והיינו משום שנאמר שראשי נמלא טל אשר בחי' טל הוא למעלה מאתעדל"ת כמ"ש מזה בלקו"ת סד"ה האזינו השמים דרוש הראשון, והוא למעלה מהמזלות ונוצר ונקה כו', וכיון שכבשים הוא בחי' צמר ושער רישי' כעמר נקא והוא בחי' שראשי נמלא טל ע"כ משם נמשך שיהי' הנותן שלג כצמר, שגם בי"ג מדה"ר הנק' שלג יאיר מבחי' טל הנק' כצמר שראשי נמלא טל, ופי' ב"ה ג"כ לשון הילול ושבח בחי' את ה' האמרת היום, וזהו ג"כ שבח שמתנהג בחסידות בבחי' אהי' כטל כו'. אפ"ל כבש נק' טלה והוא קרוב לענין טל וכענין טל ילדותך תלים סי' ק"י ג' ופרש"י ילדות טובה וכן נק' תינוקות טליא וטליתא, ויצחק נק' טלה טהור מכבש נבחר באתה כוננתה, מזל טלה שולט בניסן שאז אתעדל"ע טל כו', זאב וטלה ירעו כאחד ישעי' ס"ה כ"ה. עוד י"ל פלוגתא דב"ש וב"ה ע"ד שנת' בלקו"ת פ' תצא בד"ה ולא אבה ה' אלקיך לשמוע אל בלעם שהוא המקטרג שלא אבה שמוע לו אעפ"י שבא בטענה והיינו מפני היות הוי' אלקיך שבכ"א יש שם הוי', ועמ"ש ע"פ לא הביט און ביעקב אינו מסתכל בעוונותיהם כו' ועד"ז ע"י הקרבן תמיד עולה לה' ס"ל לב"ש שכבושין העוונות ע"ד ולא אבה וכו' וע"ד לא הביט און ביעקב וכך כבש בחי' יעקב וב"ה ס"ל שזהו ע"ד ויהפוך הוי' אלקיך לך את הקללה לברכה וזהו הנמשך מש' הוי' דלעילא שלמעלה מאצי', שצמר הכבשי' מורה על שער רישי' כעמר נקי דעת"י וזהו ע"ד פי' יין לבנון שארז"ל במד"ר שמלבין עוונותיהם של ישראל הרי נק' לבנון ע"ש שמלבין כו' וזה"ע ויהפוך כו' ועוד כבש ל' הטמנה והו"ע ע"ס הגנוזות במאצילן שמשם נמשך ויהפוך כו', וא"כ לפי"ז הפלוגתא דב"ש וב"ה דלב"ש העולה דתמיד מגיע עד שם הוי' והיינו שם הוי' שבאצי' אבל לב"ה מגיע וממשיך משם הוי' דלעילא מאצילות.