א'צג
השני' הנ"ל והוא עיקר יותר דהיינו מפני גילוי בחי' המברר למטה במקום המתברר שהוא אוא"ס המלובש בחכ' שמפני שירד אור העליון כ"כ נתבטל מפני בחי' הארת האוא"ס שבחכ' המברר וע"כ יוכל להתהפך כו' וגם להיות מובדל בו הפנימי' מן החיצוני' אח"כ כי הא בהא תליא כנ"ל כמשל משא"כ בעוה"ב אין התשובה מועלת שם כלל וכל א' על מקומו יבא ולא יתפעל מזולתו כלל להתהפך להיות כמוהו כו' מפני שעוה"ב נק' עולם ברור דהיינו שכבר נתברר וכל דבר שכבר נברר נסתלק ממנו המברר כי אין לו עוד מה לברר בו כו' והיינו שהוא מבחי' עולם התיקון שכבר נתתקן ונברר מהתהו להיות בבחי' תיקון ונעשו בבחי' פרצופים כנ"ל, ואזי נסתלק המברר, וא"כ מאחר שנסתלק ממנו המברר, וגם אין שייך שיהי' המתברר עולה למקום גבוה להתברר שם כי כבר הוברר א"כ אין כאן ב' סבות הנ"ל שימצא בחי' הביטול אלא הוא נשאר על מקומו וצורתו העצמי מבלי ישונה בו דבר מה כלל לא מראש לסוף ולא מפנימי' לחיצוני' וכיוצא אלא מי שהוא בבחי' פנימי' ישאר בבחי' פנימי' ולא יהי' בשום אופן בשינוי מקומו וכן מי שהוא בבחי' חיצוני' לא יוכל לשנות להיות בבחי' פנימי' וע"כ יוכל האדם שם לראות ביטול המלאכים ולא יתפעל כי אין זה מקומו כמו שלא יוכל הרגל להביט וכיוצא או כמו שלא יוכל הצפורן להיות בשר וכיוצא. ובכ"ז יובן מאמר ר' חנינא ב"ד מי שאמר לשמן וידליק יאמר לחומץ וידליק כו' דמפני שהעוה"ז הוא העולם המתברר מז' נקודות דתהו שנפלו עד למטה מטה כנ"ל וע"כ יוכלו לשנות בו מצירוף לצירוף אחר כמו בהיות הולד בציור עדיין במ"ם יום וכיוצא יוכל לשנות בו מצורה לצורה וזהו מי שאמר פי' מי הוא בחי' בינה אם הבנים כו' כידוע ומי הוא שאמר כל המאמרות וכנודע מענין מי ברא אלה בד"ה אלה פקודי המשכן פ"ה ובהביאור ע"פ והי' מספר בנ"י פ"א, ולהיות עדיין בחי' עבור המדות בשכל וה"ז כמשל הולד הגדל בבחי' פנימי' וחיצוני' או כמשל האילן הנ"ל ע"כ מי שאמר צירוף לשמן שידליק הוא יכול להפוך לצירוף אחר ויאמר לחומץ וידליק כו' וכ"ז מפני שהעוה"ז הוא עדיין בבחי' הבירור ולא נסתלק ממנו המברר ומפני גילוי אוא"ס שבחכ' המברר בכל עולם לפי ערכו כנ"ל, וגם בכ"ז יובן פי' הפסוק מלפני אדון חולי ארץ ההופכי הצור אגם מים חלמיש למעיינו מים כו' דהנה הצור הוא בחי' גבורות וצמצומים כידוע וכדי שיהופך להיפוכו ממש שהוא בחי' מימי החסדים שהוא ענין אגם מים כידוע אין זה אלא מפני בחי' גילוי אוא"ס שבחכ' המברר למטה כנ"ל שיכול לשנות ולהפך מחשך לאור וכן מאש למים כו' וזהו מלפני אדון חולי ארץ פי' מלפני אוא"ס אדון כל הארץ שמתלבש בכל עולם לפי ערכו לברר כנ"ל (כי אדון הוא בחי' דכר ואדנ"י הוא בחי' נוק' כמ"ש בזוהר ע"פ האדון ה' צבאות מאן דכר מן דוכרניא כו' והוא פי' מלפני אדון חכ' דמ"ד שנמתקו גבו' דנוק') וזהו חולי ארץ פי' חולי ל' יראה כמו ותתחלחל המלכה כידוע כי מפני עוצם הגילוי של אוא"ס למטה מזה בא עוצם היראה והפחד ביותר כידוע דסבת היראה היותר פנימי בבחי' הביטול באה רק מצד הגילוי ביותר וכנ"ל בענין המשל התכת הכסף וכמ"כ כהמס דונג כו' ובאו במערות צורים מפני פחד ה' כו' לפי שראו כל בשר כו' ומכ"ז יובן ג"כ מה שמדת היראה נמצאת למטה בעוה"ז יותר מבעוה"ב שהרי בג"ע אין הביטול
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.