א'צא

שירצה המצייר הצורה וכו', וע"כ גם למעלה יובן כמ"כ כדי שיתברר המתברר ויתהפך בו מן הקצה לקצה זה א"א כ"א ע"י שיתעלה למעלה ממקום מדרגתו אשר יתבטל שם ממציאותו לגמרי כמשל התכת הכסף באש כו' שאז יוכל להתהפך בו הציור מאופן זה לאופן אחר לגמרי וכיוצא. והנה הנמשל מכל המבואר למעלה בשני המשלים יובן למעלה ע"ד כ"ז בענין הנ"ל דז' נקודות דתהו שהן ז' המלכים כמו חושם ובלע בן בעור והדד וכיוצא היו תחלה כמו בחי' אור זרוע הנ"ל בלבד דהיינו שיצאו מעצמות המאציל בבחי' אחת והוא בחי' ההתכללות ואח"כ יצאו מבחי' ההעלם שלהם ונתגדלו בבחי' פרצוף והוא בחי' התיקון וסדר ההגדלה היו מז' נקודות הנ"ל מסודר לפי אופן סדר ההשתל' דהיינו בתחלה יצאו מהם בבחי' הכתר ואח"כ בבחי' הראש והמוחין שהוא בחכ' דאצי' ואח"כ יצאו המדות בפ"ע וכו' ואחר בנין הפרצוף נגדל בבחי' יניקה וכנ"ל, ואח"כ בבחי' הגדלות וכמבואר למעלה במשל יציאת העלין והפירות והעץ וקליפתו וכיוצא והוא מה שנמצא מהם גם בחי' החיצוני' של האורות למעלה כמו הצפרניים וכו'. ואמנם ג"כ מובן עפ"י הנ"ל דהגם שיצאו מן ההעלם לגילוי צריכים היו להגדלתם סבה אחרת ריבוי האורות שבאין מלמעלה בשביל ההגדלה בכל א' מג' זמנים דעבור יניקה מוחי' כו' כמשל ירידת הגשמים וכו' וגם למעלה מבחי' רבוי האורות בא סבת ההגדלה כ"כ בבחי' התיקון ולא מצד עצמו מטעם הנ"ל, ויובן כלל זה בכל סדר ההשתל' בכל הפרצופים כמו בחי' ז"א בהיותו בבחי' עבור בבטן אימא וגם בחי' או"א בע"י וא"א וכיוצא בזה עד רום המעלות וגם לפי הנ"ל שצריך הי' ההעלאה בתחלה מן המתברר כמשל התכת הכסף כו' ג"כ מובן למעלה לפי שכל בחי' עיבור של תחתון בעליון הימנו ה"ז בחי' העלאה ושם מתברר דוקא עד שיצא לגילוי חלקים רבים שונים וגם להתהפך בו מן הקצה כו' וזהו עצמו הסבה מה שיומשך לחלקים וכמובן ממשל הנ"ל.

קיצור. וכמו שכדי שיצמיח האילן מהגרעין זה הכח אינו אלא בארץ דוקא, וע"י מי גשמים שירוו את הארץ אז דוקא והולידה והצמיחה וכן הולד מהטפה בבטן האשה ע"י המאכלים שאוכלת משך ט' ירחי לידה, כן למעלה בעבור זו"נ בבטן אימא הוא ע"י אורות שנמשכים בה מלמעלה מעלה כו' הנותנים בה הכח הזה להגדיל הולד כו', וכדי להיות המשכה זו הוא ע"י העלאת מ"ן מהבירורי' והו"ע העבור כו' (ובמא"א אות ע' סעי' י"ח עיבור הוא מחו"ג ע"ב רי"ו, ע"ב גימ' חסד רי"ו גבורה עכ"ל. ובי"נ כ' ע' בכוונת ויעבור, והנה חו"ג זהו אהוי"ר והוא העלאת מ"ן ועי"ז נמשך מבחי' ויעבור ה' על פניו כו').

ג) ועתה יובן שרש הטעם למה ענין התשובה אינה אלא בעוה"ז דוקא ולא בעוה"ב כנ"ל, בהיות מבואר למעלה באריכות בענין הברורים דתהו שהיו ע"פ ב' סבות האחד בחי' ההעלאה של המתברר למקום הנעלה ממנו עד שיתבטל ממציאותו כו' והב' ע"י ירידת המברר אח"כ למטה ובפרט בבחי' ריבוי האורות בשביל תועלת משך הזמן של ההגדלה כנ"ל והנה ידוע דהמברר הוא